ביום 7 במרץ 2020 בשעה 7:10 בבוקר עדכנתי את אשתי שתועדה רשמית הדבקה מאדם לאדם בישראל, ולכן לפי החלטה שקיבלנו כמה שבועות לפני-כן, מרגע זה הילדים ואנחנו נשארים בבית עד שנוכל להעריך טוב יותר את הסיכונים.
ארגז מסיכות N95, משקפי מגן וכל מה שדרוש למשפחה לסגר ארוך כבר היו מוכנים. >>
ארגז מסיכות N95, משקפי מגן וכל מה שדרוש למשפחה לסגר ארוך כבר היו מוכנים. >>
לקראת אפריל 2020 נולדה בת שנה, בלידת בית כמובן עם שתי מיילדות, רופאה ודולה. כולם חיכו בצד כשבן 5 עשה את שלו.
מאי 2020 התחיל טוב מאוד. לרגע אפשר היה לדמיין שמדינת ישראל הצליחה להתגבר על האתגרים ולנצח את הנגיף.
ואז הגיע יוני, עלייה בהדבקות, דיבורים על פרויקטור, כן או לא מערכת חינוך. הילדים שלנו? בגן יער.
יולי הגיע עם פרויקטור, ותחושת מועקה קשה שישראל הולכת לאסון שלא היה כמותו. את כרמי שלי נטרתי, בחוץ נכשלתי.
באוגוסט כבר היו מאות מאומתים ביממה. הצונאמי בדרך אבל הילדים משחקים בשלווה בחוף.
בספטמבר לא נדרשו תחזיות, האסון כבר בתוכנו ואנחנו בתוכו. ניסיתי להסביר את חומרת המצב לכל מי שהיה מוכן להקשיב. חלק הקשיבו בחצי חיוך, אחרים במבט מופתע, היו שקימטו מצח. היו גם כאלו שהתגייסו כליל.
במבחן התוצאה, מערכת החינוך נפתחה במתווה גרוע להפליא והמוני ילדים והורים נדבקו במהירות.
במבחן התוצאה, מערכת החינוך נפתחה במתווה גרוע להפליא והמוני ילדים והורים נדבקו במהירות.
באוקטובר היה ברור שנרדמנו בשמירה, לא למדנו כלום מלקחי הגל הראשון אצלנו או בעולם. הטקטיקה השתפרה במהירות, אבל האסטרטגיה הייתה להפוך כישלון למדיניות.
נובמבר היה סיוט, חלום בלהות רצחני. פקידים ופוליטיקאים קשקשו את עצמם לדעת בזמן שאנשים חלו ומתו.
בדצמבר כבר נכנסנו לשגרה של חינוך ביתי, מתוך הבנה ששנת 2021 לא בהכרח תהיה טובה יותר משנת 2020.
ינואר 2021. החודש הרצחני ביותר מתחילת המגיפה, ומצד שני תקוות החיסונים. חוץ מזה, מי צריך נביא זעם כשהזעם בכבודו ובעצמו מסתובב בחוץ? אפשר לבלות קצת עם הילדים.
פברואר 2021, בתקווה מתקרבים לסוף המסע. תשמרו על עצמכם, על המשפחה שלכם, הקהילה, היישוב, מעגל ההשפעה שלכם. אף אחד לא יעשה את זה טוב ממכם.
"רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו" ~ ישעיהו נ"א, ט"ו
"רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו" ~ ישעיהו נ"א, ט"ו
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
