מדינת ישראל נמצאת בקריסת הסמכות והתפרקות מן הלגיטימציה של השימוש באכיפה וכוח.
כבר בתחילת שנות האלפיים תיאר זאת פרופ' חיים עומר בספריו, ודבריו לגבי חינוך יפים לניהול מדינה. הגישות הליברליות ביקורתיות קבלו בצדק על הכוחניות השרירותית הבלתי מידתית של הסמכות הישנה. אלא שלדברי עומר>>
המטוטלת עברה לצד השני הקיצוני של ערעור כל סמכות, שהביא דווקא לעלייה באלימות. אובדן הסמכות לדברי עומר לא בגלל התלמידים אלא כי אנשי החינוך, מורים ובעיקר הורים ויתרו עליה.
ה"אכיפה" בקורונה, הפקרת הצפון והדרום לארגוני הפשיעה והפרוטקשן, בסיס צאלים כמשל, ועוד ועוד וכעת אירוע הגדרות>>
תבינו, אנחנו במלחמת לבנון השניה של בטחון הפנים של ישראל.
רבים כתבו על תרומתה המפוקפקת של מערכת המשפט בסוגיה. בסדר. מטריד יותר אובדן המשילות של נבחרי הציבור. השר אוחנה גינה בעז את התקיפות הלאומניות בירושלים וכעבור יומיים המפכ"ל שלו נכנע להם. שוב המשטרה קרסה.
>>
מחשש ממשלות שמאל הימין טיפח אידאולוגיה של ציפיות נמוכות מנבחריו, הצביע ימין וקיבל ממשלות מאלי אקספרס. חאן אל אחמר.
זהו. לילה טוב.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
ב2005 הייתי תיכוניסט במגמת קולנוע ונסעתי לצלם את ההפגנות בדרום נגד ההתנתקות. בהפגנה הראשונה שנכחתי החלו לחסום צומת. עמדתי במרחק מה מן המפגינים וצילמתי. לא היה עלי צבע כתום או כל סממן אחר שמזהה אותי עם המפגינים. אולי כיפה.
משהמפגינים סרבו לשחרר >>>
את הצומת הסתערו עליהם לוחמי יס"מ ופינו אותם בכוח. יופי של שוטים הבאתי.
בעודי מצלם, התנפלו עלי שלושה יסמ"ניקים, סובבו לי את היד ונתנו לי אגרופים בבטן, בגב וברכיות לרגליים. לא הבנתי מה קורה, למה. לא התנגדתי. הובהלתי לטרנזית כשהמכות אינן מפסיקות.
היה זה אחה"צ. נלקחתי אל אחד >>
מבתי הכליאה בדרום. נתתי תעודת זהות, טלפון ההורים והכל. גם את חפציי והוכנסתי לתא עם כמה נערים. השעות עוברות והירח כבר מזמן עלה. נשכבתי על ספסל בתא ונרדמתי.
לפנות בוקר לבוש מדים מעיר אותי ומכניס אותי לניידת עם שני נערים נוספים. אנחנו נוסעים כשלפתע הוא עוצר ואומר לי "ייאללה רד">>
מכירים את טענת העליון שהרכבי בתי המשפט נקבעים באקראי על פי "היומן"?
אז פרופ' יהונתן גבעתי מהאונ' העברית בדק זאת לראשונה אמפירית ומצא, שימו לב, שהשופטים שיושבים עם חיות בהרכבים שובצו שם מטעי אסטרטגיה. בנוסף חושף את הקליקות בעליון ואת השופטים שמודרים - נחשו מי..
מכאן לנתונים >>>
כששופט תורן דוחה עתירה על הסף הוא נזקק ל2 שופטים נוספים שיפסקו איתו, כאשר הוא זה שרשאי לבחור אותם(!). פרופ' גבעתי ניצל זאת ובחן במשך שנתיים (797 פסקי דין) מי העדיף לבחור את מי. בשלב הראשון הוא יצר שתי טבלאות: 1. הנתונים המלאים. 2. דגם מתוכה את שני השופטים המועדפים על כל שופט>>>
תבינו, מדובר בהעדפה מובהקת. שופטים בוחרים את אותם שופטים להרכב שוב ושוב. למשל: פוגלמן, מזוז, ברק ארז וחיות בוחרים את ארבעתם בלמעלה מ80% מהפעמים. מרבית השופטים זוכים לכ-0.9 במדד ג'יני כאשר 0 הוא התנהלות שוויונית ו1 היא לחלוטין לא. "שיקול אסטרטגי ולא מקצועי או אקראי" קובע גבעתי>>