מחשבות על הבוסטר.
שרשור.
🧵🧵🧵
👇
שרשור.
🧵🧵🧵
👇
למה יש לנו גל של הדבקות?
בגדול עד אתמול שמעתי שתי תיאוריות מובילות לגבי הגל הזה:
א. Waning immunity. מערכת החיסון ״שכחה״ את הוירוס (או לא זוכרת מספיק טוב) ולכן אנחנו רואים את כאן את הגל.
ב. Viral escape. זן הדלתא מציג אפיטופים שונים שהחיסון פחות רלבנטי אליהם.
בגדול עד אתמול שמעתי שתי תיאוריות מובילות לגבי הגל הזה:
א. Waning immunity. מערכת החיסון ״שכחה״ את הוירוס (או לא זוכרת מספיק טוב) ולכן אנחנו רואים את כאן את הגל.
ב. Viral escape. זן הדלתא מציג אפיטופים שונים שהחיסון פחות רלבנטי אליהם.
ההבדל בין שתי התיאוריות האלה הוא קריטי. הראשונה אומרת תנו בוסטר מהר והשניה אומרת מה פתאום בוסטר? חכו לעדכון לזן החדש.
אחרי ששוחחתי עם כמה מחברי אתמול בלילה, יש תיאוריה שלישית שהיא מאד מעניינת. בוא נצא למסע קצר.
אחרי ששוחחתי עם כמה מחברי אתמול בלילה, יש תיאוריה שלישית שהיא מאד מעניינת. בוא נצא למסע קצר.
הבסיס לתיאוריה השלישית היא שדלתא הוא זן אלים ומסוכן יותר מכל זן שהיה כאן.
למשל, ניסוי באוגרים מראה ירידה חריפה יותר במשקל לאחר הדבקה בדלתא לעומת זן ״רגיל״. למי שפחות מכיר את הז׳אנר: ירידה במשקל היא הפרמטר המרכזי בניסויי אוגרים עם קורונה.
biorxiv.org/content/10.110…
למשל, ניסוי באוגרים מראה ירידה חריפה יותר במשקל לאחר הדבקה בדלתא לעומת זן ״רגיל״. למי שפחות מכיר את הז׳אנר: ירידה במשקל היא הפרמטר המרכזי בניסויי אוגרים עם קורונה.
biorxiv.org/content/10.110…
עדות נוספת: אנשים עם דלתא בקנדה נצפו בסיכון גבוהה יותר לאשפוז ומוות לעומת אלפא. שמו לב שזה מחקר קטן.
medrxiv.org/content/10.110…
medrxiv.org/content/10.110…
עדות נוספת-נוספת: דלתא כנראה יותר מדבק מאלפא. תראו את אחוז ההדבקויות בתוך הבית באנגליה בין דלתא לבין אלפא באותם תאריכים.
assets.publishing.service.gov.uk/government/upl…
assets.publishing.service.gov.uk/government/upl…
בחזרה לתיאוריה השלישית.
אז הבנו שדלתא הוא זן אלים יותר. עכשיו, האלימות של דלתא מציבה אתגר לא פשוט למערכת החיסונית. וכדי להבין את האתגר הזה צריך רגע להזכיר איך מערכת החיסון עובדת (בקצרה. בקצרה. כי אין מספיק טווטים בעולם לעבור על זה לעומק).
אז הבנו שדלתא הוא זן אלים יותר. עכשיו, האלימות של דלתא מציבה אתגר לא פשוט למערכת החיסונית. וכדי להבין את האתגר הזה צריך רגע להזכיר איך מערכת החיסון עובדת (בקצרה. בקצרה. כי אין מספיק טווטים בעולם לעבור על זה לעומק).
כמו שהצבא ערוך בשגרה במחנות ובמלחמה על הקו, כך גם מערכת החיסון. החיסון מעצבן את מערכת החיסון שמכריזה עליו מלחמה. לאחר כמה זמן, נוצרים תאי B שנקראים plasma cells ש״תופסים קן״. תחשבו עליהם כמו סוללות כיפת ברזל שיורים נוגדנים לזרם הדם בלי סוף ומפציצים כל מה שנראה דומה לאנטיגן.
לאחר שאין יותר אנטיגן, המערכת מכריזה ניצחון וחוזרת לשגרה. חלק מתאי ה plasma cells הופכים להיות תאים שאנחנו קואים להם תאי זכרון. הם יושבים במחנות שלהם (טחול, מח עצם, בלוטות לימפה וכו׳) ודי נחים. בדם כבר יש הרבה פחות נוגדנים. אך אל דאגה, הם יודעים לקבל התראה ולהתחיל להפציץ שוב.
אבל התהליך של קבלת ההתראה ותחילת העבודה לוקח קצת זמן. הקורונה (כל הזנים) כמו הרבה וירוסים אחרים הוא גם לא פראייר וקונה לעצמו עוד יותר זמן.
איך?
תאים באף שמרגישים וירוס שולחים הודעת מצוקה ע״י מערכת שנקראת IFN. הקורונה יודע להשחית את ההודעה הזאת וכך להרדים קצת את מערכת החיסון.
איך?
תאים באף שמרגישים וירוס שולחים הודעת מצוקה ע״י מערכת שנקראת IFN. הקורונה יודע להשחית את ההודעה הזאת וכך להרדים קצת את מערכת החיסון.
אז מה היה לנו? דלתא אלים מאד. עד שתאי הזכרון מתעוררים, הוירוס הספיק להגיע לרמות גבוהות שעלולות בסוף לפרוץ את החיסון. כלומר הבעיה היא לא ״שכחנו״ את החיסון (תיאוריה 1) או אפיטופים שונים (תיאוריה 2). אלא (תיאוריה 3) שמול דלתא, צריכים להיות יותר ערוכים על הקו עם רמות נוגדנים גבוהות!
👈תחת התיאוריה הזאת יש מקום לתת בוסטר שלישי עם אותו חיסון.
ככה נשמור על רמת נוגדנים גבוהה יחסית שיעזרו לנטרל את הוירוס עד שתאי הזכרון יתעוררו ו״יתפסו את הקו״.
ככה נשמור על רמת נוגדנים גבוהה יחסית שיעזרו לנטרל את הוירוס עד שתאי הזכרון יתעוררו ו״יתפסו את הקו״.
כמובן שיש שאלות לגבי הבטיחות של בוסטר שלישי.
כאן יש שתי צורות חשיבה. אופציה ראשונה היא לעשות ניסוי קליני עם 10,000 איש כדי לבדוק את הבטיחות.
אופציה שניה: ללכת קדימה, בטח ובטח עם אוכלוסיה מבוגרת שהיא הכי בסיכון.
זאת החלטה לא קלה. ניסוי קליני לוקח זמן. בינתיים אנשים עלולים למות.
כאן יש שתי צורות חשיבה. אופציה ראשונה היא לעשות ניסוי קליני עם 10,000 איש כדי לבדוק את הבטיחות.
אופציה שניה: ללכת קדימה, בטח ובטח עם אוכלוסיה מבוגרת שהיא הכי בסיכון.
זאת החלטה לא קלה. ניסוי קליני לוקח זמן. בינתיים אנשים עלולים למות.
מצד שני, אמון הציבור עומד על הפרק. אם משהו חלילה ידפק, אף אחד כבר לא יקח את הבוסטר הרביעי. קולגה שלי מארה״ב אקדמאי בעל שם עולמי עם 30 שנה בפיתוח חיסונים טוען שהסיכון בבוסטר אפסי. מה שלא ראינו מזריקה אחת ושתיים לא נראה כבר בשלוש.
אני עדיין הייתי רוצה לראות ניסוי קליני אבל בהחלט יכול לראות שהחלטה לגבי בוסטר לגילאי 70+ עשויה להיות הגיונית בהתחשב במצב.
בכל אופן צריך לזכור שבוסטר כזה כנראה עדיין לא יעזור למניעת הדבקה שהיא עדיין נושא חשוב מאד.
בכל אופן צריך לזכור שבוסטר כזה כנראה עדיין לא יעזור למניעת הדבקה שהיא עדיין נושא חשוב מאד.
סוף.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
