זה בית הפגודה.
הוא ממוקם בין נחמני למונטיפיורי, ממש על כיכר המלך אלברט, והוא אחד הבניינים הכי מיוחדים בת"א.
הוא תוכנן ע"י האדריכל אלכסנדר לוי, נבנה בשנת 1924, ומהווה את אחת הדוגמאות המפורסמות לסגנון הבנייה האקלקטי בתל אביב.
הוא ממוקם בין נחמני למונטיפיורי, ממש על כיכר המלך אלברט, והוא אחד הבניינים הכי מיוחדים בת"א.
הוא תוכנן ע"י האדריכל אלכסנדר לוי, נבנה בשנת 1924, ומהווה את אחת הדוגמאות המפורסמות לסגנון הבנייה האקלקטי בתל אביב.
בסוף שנות ה-90, אחרי שנים של הזנחה - והכרזת הבניין לשימור - מיליארדר יהודי-שבדי בשם רוברט וייל קנה את הבית במחיר של 5.5 מיליון דולר ושיפץ אותו (ברמה מאוד גבוהה).
יוצא לי לעבור הרבה ליד בית הפגודה.
המבנה הגדול הזה, בלב ת"א, הוא כיום בית פרטי, ובמשך רוב השנה לא גר שם אף אחד.
יוצא לי לעבור הרבה ליד בית הפגודה.
המבנה הגדול הזה, בלב ת"א, הוא כיום בית פרטי, ובמשך רוב השנה לא גר שם אף אחד.
האם זה השימוש הכי טוב שהיה אפשר למצוא לבניין ההיסטורי הזה? האם הערך האסתטי שלו שווה את הבזבוז של הקרקע למגורים, למסחר, או לשטח ציבורי? (באותו מבנה או במבנה חדש)
האם אנחנו רוצים שהעיר תהיה מוזיאון שמציג פריטים היסטוריים או שהיא תמקסם הזדמנויות עבור התושבים?
האם אנחנו רוצים שהעיר תהיה מוזיאון שמציג פריטים היסטוריים או שהיא תמקסם הזדמנויות עבור התושבים?
כדי לשמור על מעמדו כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו, יש הנחיות שימור מחמירות בלב ת"א - מה שגורם לכך שכל שיפוץ של מבנה לשימור דורש הון עתק.
כך, מבנים או ממשיכים להיות מוזנחים - כי לבעלים אין כסף לשימור ההכרחי - או שהם נמכרים לבעלי הון, שכדי להחזיר את ההשקעה מעלים מחירים.
כך, מבנים או ממשיכים להיות מוזנחים - כי לבעלים אין כסף לשימור ההכרחי - או שהם נמכרים לבעלי הון, שכדי להחזיר את ההשקעה מעלים מחירים.
עוד דרך להפוך את השימור למשתלם - ומבלי להפר את ההנחיות של אונסק"ו - זה להוסיף זכויות בנייה למבנה.
אפשר לראות שעטנזים כאלה בכל ת"א - עירוב של מבנים מתחילת המאה ה-20 ביחד עם תוספות פוסט-מודרניות לא קשורות (ולדעתי גם מכוערות).
אפשר לראות שעטנזים כאלה בכל ת"א - עירוב של מבנים מתחילת המאה ה-20 ביחד עם תוספות פוסט-מודרניות לא קשורות (ולדעתי גם מכוערות).
במע"ר רוטשילד, יש גרסה אחרת של שיטה זו.
בתמורה להגדלת זכויות הבנייה לבנייני משרדים, העירייה מחייבת את היזמים לשמר בניינים ברחוב. במסגרת הבניין של הבנק הבינ"ל ברוטשילד, שומרו ואף שולבו שני בניינים - בית ועד הקהילה ובית רבקה גרינוולד.
מתווה דומה עכשיו נעשה במתחם שהיה רוטשילד 12.
בתמורה להגדלת זכויות הבנייה לבנייני משרדים, העירייה מחייבת את היזמים לשמר בניינים ברחוב. במסגרת הבניין של הבנק הבינ"ל ברוטשילד, שומרו ואף שולבו שני בניינים - בית ועד הקהילה ובית רבקה גרינוולד.
מתווה דומה עכשיו נעשה במתחם שהיה רוטשילד 12.
האם מדיניות השימור בת"א משרתת את תושביה?
כלומר, זה נחמד ללכת בנחלת בנימין ליד כל המבנים המצועצעים ולהרגיש בעיר אירופאית, אבל יש לזה מחיר - הקטנת היצע הדירות בלב העיר ועליית מחירי הדיור.
האם יש מקום לשימור בעיר? ברור, אבל לדעתי, במשורה.
כל מה שנותר ממנו כיום זה מנגנון לשימור הון.
כלומר, זה נחמד ללכת בנחלת בנימין ליד כל המבנים המצועצעים ולהרגיש בעיר אירופאית, אבל יש לזה מחיר - הקטנת היצע הדירות בלב העיר ועליית מחירי הדיור.
האם יש מקום לשימור בעיר? ברור, אבל לדעתי, במשורה.
כל מה שנותר ממנו כיום זה מנגנון לשימור הון.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
