ישנן מיסקונספציות רבות לגבי פלצבו במחקרים. אחד השימושים שלו בשלב *הבטיחות* הוא לאתר תגובות לוואי שנובעות "מנוצבו". רבים מניחים שתכלית הפלצבו היא לאתר תגובות לוואי שליליות, אך לשם כך ברוב המקרים לא נחוץ פלצבו, ולמעשה תכליתו היא בעיקר לנפות החוצה תגובות פסיכולוגיות "לא אמיתיות" >
https://twitter.com/Booms_Hakofets/status/1328204533990907910
ישי מראה את התופעה יפה מאוד בשרשור שלו על סטטינים, ואני אוסיף שבשנים האחרונות היא מתבלטת מאוד בשוק התרופות הביוסימילריות. תרופות שעושות את אותה עבודה על אותו מרכיב פיזיולוגי, אך הן שונות. זה בעיקר נכון לטיפולים נוגדניים, כאשר מוחלף הטיפול, אנשים מדווחים על הרעה דרמתית במצב >
התופעה הזו זכתה לכינוי נוצבו, שהוא בעצם הביזארו-פלצבו: המחשבה שמשהו פחות יעיל, או באמת יכול לגרום לך נזק, ולכן אתה חש רע יותר. ובהרבה מקרים זה ממש ניתן למדידה פיזיולוגית. אז למה נוצבו חשוב במחקרי *בטיחות*, לצורך העניין של חיסון, לצורך העניין לקורונה > 
כי החוקרים רוצים לדעת איזו תגובת לוואי נגרמת מהחיסון ואיזו נגרמת סתם כי האדם חושב שהוא קיבל חיסון. לרוב זה מתייחס לתגובות לוואי שהן די קלות באופיין, אך חשובות לתהליך השיווק של החיסון. תגובות לוואי קשות אמיתיות ואקוטיות ניתן לרוב לאתר באמצעות השוואה לאוכלוסיה ובדיקת המטופל >
ואיפה פלצבו אמיתי באמת חשוב? בעיקר בבדיקת *יעילות*. כשאתה רוצה לדעת שמישהו מרגיש יותר טוב, או חולה פחות בגלל הטיפול ולא רק משום שהוא מאמין שהטיפול עזר לו. במקרה של חיסונים הפלצבו ניתן, בצורה סמויה לנבדק כמובן, כדי שהנבדק לא ישנו את אורחות חייו כי הוא מניח שהוא מוגן, או להפך >
נניח מטופל שיודע שקיבל חיסון, עלול לטעות ולחשוב שהוא מוגן ולהסתובב יותר, ולהגדיל את סיכוייו לחשיפה, בעוד חברו בזרוע הפלצבו יניח שהוא תא מוגן ויזהר יותר. שינוי תבנית התנהגות זה עלול לגרום להטיית תוצאות הניסוי.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
