הגרף השבועי הוא פינה שבועית ב״משחק הגדול״ - אחת לשבוע, בימי חמישי, תקבלו גרף (או מפה) שיעשה לכם קצת סדר במה קורה בעולם. הגרף נלקח מהניתוחים המפורסמים אחת לשבוע בפל״ג, מועדון המנויים של המשחק הגדול.
גרמניה היא מעצמה יוצאת דופן מהרבה בחינות, אך אולי השתיים החשובות ביותר, שגם מעלות הכי הרבה סימני שאלה, הן אלו:
מצד אחד, מבין הכלכלות הגדולות של העולם, גרמניה חריגה בתלות שלה בייצוא. ייצוא מהווה כמעט מחצית מהתמ״ג הגרמני, אך רק 20% מזה הסיני או 12% מזה האמריקני.>
> גרמניה בנתה כלכלת ייצור מתקדמת שמכוונת בעיקר לשווקים עולמיים, ולא לצריכה פנימית.
יחד עם זאת, גרמניה אינה מחזיקה בכוח צבאי משמעותי, ובעשור וחצי תחת מרקל נרתעה מלנקוט מדיניות אסרטיבית ולעיתים אגרסיבית בזירה הבינלאומית, או אפילו בזירה האירופית. גרמניה העדיפה לתת לצרפת להנהיג את אירופה פוליטית ולקדם את תחום הביטחון של האיחוד, בעודה מתמקדת בתחום הכלכלי.
כל עוד ארה״ב סיפקה את הביטחון העולמי, אבטחה את הגישה לנפט של המפרץ הפרסי, לשווקים של מזרח אסיה, לגרמניה לא הייתה סיבה להגדיל את ההוצאה הצבאית שלה. היא הייתה חופשית לבנות כלכלה שממקסמת את הרווח מהתנועה החופשית של הון ומוצרים.
כל זה נגמר.
בעולם הרב-קוטבי החדש שלנו, בעולם של לאומנות כלכלית, גרמניה אינה יכולה עוד לסמוך על ארה״ב שתספק את הביטחון העולמי, והגישה שלה לשווקים תהפוך יותר ויותר מוגבלת. מה גרמניה תעשה?
אנגלה מרקל, שעתידה לסיים את תפקידה בספטמבר 2021, מעוניינת לראות את גרמניה עובדת עם סין, רוסיה וארה״ב, שומרת על יחסים טובים עם כולן ומתמרת ביניהן בשביל לשמור על עצמאותה וכלכלתה.
לא בטוח שהיורשים של מרקל יהיו מוכנים להמשיך בקו הזה, מעדיפים לתמוך בצד אחד – ארה״ב מול סין לדוגמה – או ללכת לדרך עצמאית – האיחוד האירופי כשחקן גיאופוליטי חדש.
הגרף לקוח מתוך ניתוח מס׳ 49: המערכה הסינית, העוסק בפעולות של סין והמטרות המרכזיות שלה ל-2021. הניתוח זמין לחברי פל״ג בלבד.
זה אגב מה שכתבתי בהקשר של מדיניות החוץ הצפויה של ביידן, לפני שלושה חודשים:
״אחת הנקודות שאני שב ומדגיש מפני שהן כל-כך חשובות לכל מי שמקווה להצליח בעולם, היא שהגלובליזציה הניאו-ליברלית הסתימה. הזרימה החופשית של הון, סחורות ואנשים, עם מעט מאוד רגולציה מצד המדינות המתועשות, הסתימה>
> מה שהולך להיות היא גלובליזציה לאומית יותר, בה המדינות המתועשות, ובראשן ארה״ב, מחפשות איך להגדיל את התעסוקה שלהן, לא המסחר שלהן.
אני כנראה צריך לצייץ את זה פעם ביום: אני אוסף סקרים שתומכים בטראמפ כדי להטריל את מי שהתערבתי נגדו. למה התערבתי? כי אני אוהב התערבויות ידידותיות. אין לי מושג מי ינצח ומעולם לא פרסמתי עמדה כאנליסט. אז למה התערבתי? כי זה כיף. צריך טיפה חשיפה לסיכון בחיים, אחרת זה משעמם.
שרשור לכבוד שבת: מה המטרה של נושאות מטוסים? בגדול, למנוע מלחמות. נושאת מטוסים היא כמו פצצת אטום, רק גמישה יותר. שרשור על אסטרטגיה, עליונות ימית ומכונות המלחמה האדירות ביותר שהאדם יצר. יאללה מתחילים.
בשביל להבין את התפקיד של נושאת מטוסים, צריך להבין שני מושגים באסטרטגיה: הקרנת כוח והסלמה. בשביל הנוחות אני אמנע מהדיון התיאורטי ואנסה להתמקד בת׳כלס.
מהי הקרנת כוח? היא פעולה שאני עושה כדי להוכיח ליריב שלי ולבעלי הברית שלי שאני יכול ומוכן לפעול להגן או להשיג את האינטרסים שלי. הקרנת כוח היא בעצם הוכחה שאני לא רק מדבר, אלא גם מסוגל לעשות.
עם חזרתו של דיון ה-f-35 לחיינו, נכון להצביע על נקודה שלא הרבה מדברים עליה, למרות שהיא חשובה כדי להבין את המשמעויות האסטרטגיות של מכירת מטוסי f-35 במזרח התיכון. בקצרה: f-35 יוצר תלות אסטרטגית בארה״ב. ממש תלות.
נתחיל מנקודה בסיסית: מטוס הוא לא אקדח עם כנפיים. הוא לא משהו שקונים ואז אומרים תודה למוכר וממשיכים בחייכם. מטוס צריך חלקי חילוף, תחזוקה, בדיקות, עדכוני תוכנה, התאמות נשק, שינויי חיווט, שיתוף מידע בטיחותיים ועוד. מטוס הוא כמו רכב יוקרה גרוע - הרבה תחזוקה, בשביל מעעט פעילות.
עבדכם הנאמן יודע זאת כי הוא היה בצד הזה, מתעסק בין השאר בצד התחזוקה של מטוסים. עם מטוסים ישנים עוד אפשר לעקוף את היצרן המקורי, לעיתים פשוט מפני שהוא הפסיק לייצר חלקים. ה-F-35 הוא לא מטוס ישן. הוא אפילו לא מטוס חדש - הוא חיה אחרת.
ב-17 באוקטובר 2019 כוחות של צבא מקסיקו והמשמר הלאומי תפסו את אובידו גוזמן, הבן של ״אל צ׳אפו״ ואחד הראשים של קרטל סינלואה, הקרטל הגדול במקסיקו.
עם היוודע דבר המעצר כ-400 חיילי הקרטל נכנסו לעיר, מטילים מצור על כוחות הצבא. הם שרפו מכוניות ואוטובוסים כדי לחסום נתיבי גישה, משתמשים במכונות יריה ואש צלפים נגד הכוח.
לבסוף לאחר מספר שעות הוחלט לשחרר את אובידו כדי להציל את הכוח. צבא מקסיקו, אחד הכוחות המזויינים הגדולים בעולם, התכופף בפני קרטל סינלואה.
האושפיזין שלי
מפני שהכול טיפש, וזה חופש אך אני רגיל לכתוב 4,000 מילה בשבוע, אני רוצה לעשות שרשור ענק על האושפיזין שלי, או אנשים שכדאי להכיר ולקרוא. תרומה קטנה להשכלה של העוקבים, ודרך בשבילי לכתוב אך על משהו אחר.
השרשור בעצם יהיה בנוי מתת-שרשורים. אם אתם מחפשים אושפיזין ספציפי, השם שלו יופיע בתחילת השרשור כ- ***שם***. המטרה היא לא להציג מישהו אקדמית - אלא לחלוק חוויות ומסקנות אישיות מהמפגש שלי עם כל אחד מהאנשים בשרשור הזה. אפנה למקורות אם יהיו כאלה בגוף השרשור להמשך קריאה. יאללה מתחילים.
***פרידריך ניטשה***
הניטשה הראשון שלי היה ״אנושי, אנושי מדי״ בגיל 18. פגשתי קטעים שלו בסדרת ״הפילוסופים הגדולים״ בגיל 16, אך שום דבר לא הכין אותי לזה - ניטשה הוא לא פילוסוף כמו שאתם חושבים עליו. ניטשה לא כותב - ניטשה מדבר. אליכם.