שרשור "בואו נדבר על קונספירציות".
1. מתחילת הקמפיין הן התחילו לרוץ, מערערות את האמון הבסיסי בשיטה הדמוקרטית עצמה. ליל הבחירות הציג מפה אדומה בוהקת, אבל המגמה הייתה לטובתו של ביידן שכן המעוזים הדמוקרטיים במדינות המפתח טרם נספרו - כאן הקונספירציות החלו להעלות הילוך.
1. מתחילת הקמפיין הן התחילו לרוץ, מערערות את האמון הבסיסי בשיטה הדמוקרטית עצמה. ליל הבחירות הציג מפה אדומה בוהקת, אבל המגמה הייתה לטובתו של ביידן שכן המעוזים הדמוקרטיים במדינות המפתח טרם נספרו - כאן הקונספירציות החלו להעלות הילוך.
2. מהשמדת פתקים ועד מצביעים מתים, ממכונות "דומיניון" שמזייפות תוצאות ועד מניעת כניסתם של משגיחים רפובליקניים, מברק אובמה והילארי קלינטון ועד ג'ורג' סורוס והוגו צ'אבז (שמת בכלל לפני שנים), מהמפלגה הקומוניסטית הסינית ועד המוסד, מה לא הושמע לגבי "הבחירות הכי מזויפות בהיסטוריה".
3. עכשיו, צריך להגיד משהו: בחירות חופשיות ושוויוניות הן אבן הראשה של דמוקרטיה. לטענות על זיופים, רמאויות או אי-סדרים צריך להתייחס במלוא הרצינות וכובד הראש, ולכן לתת לגופים האחראיים על כך - משרדי המדינה (state departments) של המדינות ובתי משפט - לטפל בהן ולבחון אותן.
4. אנחנו, בהחלטה מודעת, מיעטנו לכתוב על הטיעונים של טראמפ והימין על זיופים. האמנו שסיקור אחראי צריך לציין שהדברים האלו קיימים ושהם עומדים בפני דיון במשרדי המדינה ובבתי המשפט, אבל לא לנתח כל דיווח או לסקור כל עתירה.
5. לא מתוך הטייה מובנית או ניסיון טיוח (למרות שהואשמנו גם בזה וגם בזה, ולא בפעם הראשונה), אלא מתוך ההנחה שעל השאלה הזו - האם היו זיופים, ואם כן עד כמה ולטובת מי - צריכים לענות גורמי מקצוע מוסמכים, ולא פרשנים ברשתות החברתיות, ובהם אנחנו.
6. אבל השיח סביב טענות הזיופים יצא משליטה. בשעה שרפובליקנים רבים הכירו בניצחונו של ביידן, רבים אחרים נצמדו לכל בדל ראיה לזיופים. ההודעות של משרדי המדינה הוסברו כהתקרנפות או התקפלות, הפסיקות של בתי המשפט (כולל אלו בהם יושבים שופטים שמינה טראמפ) הם חלק ממזימה של דיפ-סטייט מיתולוגי.
7. התופעה הזו, של הסתערות אל תוך מחילת הארנב, נובעת מתא-ההד (echo-chamber) של הרשתות החברתיות, שהאלגוריתם שלהם מעודדים גם תוכן מקטב ומפלג וגם מהדהד את הדעות הקיימות שלהם.
8. אבל זה לא רק האלגוריתם של הרשתות החברתיות, זה האלגוריתם שלנו כבני אדם. זה הדיסוננס הקוגנטיבי של תומכי טראמפ, שלא סתם אהבו אותו והעריכו אותו - הם ראו בו את הנשיא שתמיד חיכו לו, הן מבחינת מדיניות והן מבחינת סגנון.
9. הם רואים את כל הטוב (בראייתם) שהוא מרעיף על ארה"ב (אם הם אמריקאים) או על ישראל (אם הם ישראלים), או גם וגם, ומתקשים להבין איך מישהו יכול להצביע למועמד אחר. תחושת ההפסד הזו מתעצמת נוכח 74 מיליון המצביעים של טראמפ, הכי הרבה שנשיא מכהן זכה לו אי פעם.
10. זהו אותו דיסוננס קוגנטיבי שהכה בדמוקרטים ב-2016, אז רבים - כולל רבים מתומכי הדמוקרטים כאן בארץ - סרבו להאמין שטראמפ הצליח לנצח את קלינטון.
11 ואחרון. ועכשיו, אחרי שזה נגמר וגם טראמפ הכיר בהפסד, הגיע הזמן להתקדם. יש המון סיבות להוקיר תודה לטראמפ (בטח אם אתה ישראלי) ולא מעט סיבות לדאגה בגלל ביידן, אבל זו הכרעת העם האמריקאי. כתומכי הדמוקרטיה והכרעת העם, על כולנו לכבד זאת.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
