עולים שימוע: מה אומרים בכירי הכוורת המדינית-ביטחונית של ביידן (שרשור ארוך)
1. הנשיא ה-46 התחיל לעבוד והספיק כבר ביום הראשון לכהונתו לחתום על 17 צווים נשיאותיים, אבל כדי למשול הוא זקוק לקבינט.
2. חברי הקבינט של ממשל ביידן החלו לצעוד אתמול לבניין הקפיטול (או במקרה של שרת האוצר המיועדת ג'נט ילן, פתחו את הזום) ועמדו בפני וועדות הסנאט.
3. אנתוני בלינקן בפני וועדת יחסי החוץ, הוועדה שהיה ראש הצוות שלה; לויד אוסטין התייצב בפני וועדת הכוחות המזוינים; אבריל היינס נאמה בפני וועדת המודיעין (ומאז הספיקה לקבל אישור ולהפוך לחברת הקבינט הראשונה שאושרה ונכנסה לתפקיד); ואלחנדרו מיורקאס - בפני הוועדה להגנת המולדת.
4. המערכת הבינ"ל: שר החוץ המיועד בלינקן חזר על תפיסתו הבסיסית לפיה כאשר ארה"ב לא פועלת בעולם, נוצר וואקום - אם הוואקום מתמלא, הסביר, ממלאים אותו שחקנים שאינם רוצים בטובתה של אמריקה; אם הוא לא מתמלא, נוצר כאוס.
5. שר ההגנה המיועד אוסטין התייחס ספציפית לתחרות הבין-מעצמתית, כאשר סין (ובמידה - גם רוסיה) הן השחקניות המרכזיות שחותרות למלא את החלל שיצרה ארה"ב, והדגיש כי על מנת לשמר רלוונטיות ארה"ב צריכה להמשיך ולהתמיד בשלושה ערוצים.
6. ראשית, הפגנת כוח יחד עם שותפותיה; שנית, השקעות במחקר ובפיתוח (בעיקר בתחומי אוטומציה, בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי ויכולות חלל וסייבר); ושלישית, הרתעה גרעינית (כולל מודרניזציה של הארסנל ובמקביל חתירה להפחתת מספר ראשי הנפץ בעולם יחד עם רוסיה וסין).
7. בלינקן בתורו הבהיר כי אחת המשימות המיידיות של הממשל תהיה להגיע להסכם בקרת-נשק חדש עם רוסיה, במקום אמנת START II שתוקפה יפוג בפברואר, והוסיף כי אלכסיי נבאלני, מנהיג האופוזיציה ברוסיה, הוא קול אמיץ שמייצג מיליונים, וכי פוטין מנסה להשתיקו כי הוא מנסה להשתיקם.
8. קורונה: אוסטין הדגיש כי מדובר באתגר ביטחון לאומי לכל דבר ועניין - אמירה חשובה לאור התפקיד המרכזי שצפוי למלא הצבא בחלוקת חיסונים, והדגיש את הצורך לחסן במהירות את חיילי הצבא.
9. איראן: היינס הבהירה שיש "עוד דרך ארוכה" (long ways from that) עד שארה"ב תשוב להסכם הגרעין, ושהנשיא הטרי יבחן גם את תמיכת איראן בטרור ואת תוכניות הטילים. גם דוברת הבית הלבן הטרייה, ג'ן סאקי, חזרה על הדרישות שהציבה היינס.
10. בלינקן חזר על האמירות המוכרות שלו לפיהן ארה"ב "תתייעץ" עם בעלות בריתה לגבי איראן - כלומר, תהיה יותר מחויבת מאשר רק "ליידע" אבל פחות מאשר "תשתף פעולה". בלינקן כן הדגיש כי ההתייעצות הזו תיעשה בתחילת הדיאלוג עם איראן, ולא בסיומו ("בהמראה ולא בנחיתה").
11. אוסטין הבהיר כי כל הצטרפות מחדש ל-JCPOA תדרוש עמידה בתנאיו וכי דרושה הרחבתו, כולל התייחסות לנושא הטילים. כמפקד פיקוד המרכז לשעבר, ובניגוד לרוב בוגרי ממשל אובמה בממשל החדש, אוסטין מכיר את איראן לא מחדרי המו"מ בווינה אלא מהבוץ של עיראק - והוא יודע שאיראן היא מערערת את באזור.
12. המחנה הסוני: בלינקן הדגיש - במענה לשאלה מהסנאטור כריס מרפי (ד'-קונטיקט) - כי ארה"ב תסיים את התמיכה שלה בסעודיה במלחמתה בתימן, ובכך סיפק מענה לדרישת האגף הפרוגרסיבי במפלגה.
13. היינס הודיעה כי תשחרר את פרטי הדו"ח המסווג על רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י, שקובע על בסיס מודיעין כי עיתונאי ה-WP נרצח בהוראת יורש העצר מחמד בן-סלמאן. היא תגיש את הדו"ח לקונגרס, שגישתו בשנתיים האחרונות לממלכה הסעודית החריפה, ובכך תאיץ שינוי המגמה ביחס של הממשל האמריקני.
14. לצד כל אלו, המועמדים - הן בלינקן והן אוסטין - ציינו כי "הסכמי אברהם" בין ישראל לבין מדינות ערב הם התפתחות מבורכת, כאשר האחרון הבהיר שמדובר במהלך שיסייע לבלימת איראן.
15. ישראל והפלסטינים: בנוגע לסכסוך, בלינקן הביע עמדות בקונצנזוס של המפלגה הדמוקרטית (ובקרב חלקים נרחבים מהמפלגה הרפובליקנית) - הוא טען שפתרון שתי-המדינות הוא הפתרון "הכי טוב, וכנראה היחיד" שיכול גם לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וגם לתת מענה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים.
16. עם זאת, בלינקן נכנס לנושא הישראלי-פלסטיני בעיניים פקוחות, והבהיר כי כפי שהמצב נראה כרגע הפתרון הזה אינו ישים. בהתאם, אפשר להעריך שבלינקן יוביל קו בולם, של ניסיון למנוע משני הצדדים לקדם מהלכים שיסכלו את פתרון שתי המדינות, ולא בהכרח יוזמה או פסגה מדינית.
17. סין: בלינקן הבהיר כי גישה אופטימית, לפיה הליברליזציה הכלכלית תוביל לדמוקרטיזציה, נכשלה; ובהתאם הדגיש את הצורך בהתמודדות עם סין מעמדת עוצמה - אך בניגוד לממשל הקודם הוא ביכר את העוצמה הרכה האמריקנית.
18. בבסיסה של עוצמה רכה זו: שיתופי פעולה עם בעלות הברית, הפעלת לחץ על סין דרך מוסדות בינלאומיים והתעמתות עם סין כשהיא מפרה את הערכים שארה"ב מבקשת לקדם, כולל הכרה ברצח עם (genocide) שסין מבצעת באויגורים במחוז שינג'יאן.
19. אפגניסטן: מלחמה בת 19 שנים שיש קונצנזוס רחב שצריכה להסתיים - אוסטין הבהיר כי יש לסיימה, אבל "אנחנו רוצים לראות אפגניסטן שלא מייצרת איומים לאמריקה". כלומר, כל מי שמצפה לנסיגה מהירה ומזורזת מהבוץ האפגני, כדאי שיתאזר בסבלנות.
20. הגירה: השר להגנת המולדת מיורקאס הבהיר כי רפורמת ההגירה של הנשיא תדרוש זמן. ביידן והקונגרס היו מעוניינים בהפיכת המדיניות בן-רגע, אבל מיורקאס - וותיק המשרד להגנת המולדת שמכיר אותו מכל הכיוונים - הבהיר כי מהפכה שכזו אי אפשר לעשות "בהינף אצבע".
21. מיורקאס חזר על התפיסה של ביידן להתמודדות עם בעיות השורש שגורמים להגירה, שמשמעותן היא הקצאת משאבים למצוקות במדינות "המשולש" - גווטאמלה, הונדורס ואל-סלבדור.
22. לסיכום: אין הפתעות ורוב המסרים היו מוכרים למדי. הגישה הריאליסטית של בלינקן, לפיה ה-TSS אינו ישים כעת היא כן גישה חדשנית למדי בקרב מי שלא וויתרו על ההיצמדות לפתרון שתי-המדינות, אך בהתאם לכך עשויה להיתקל בהתנגדויות מצד דמוקרטים אחרים שיבקשו כן להוביל יוזמה מדינית זו או אחרת.סוף
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
1. מתחילת הקמפיין הן התחילו לרוץ, מערערות את האמון הבסיסי בשיטה הדמוקרטית עצמה. ליל הבחירות הציג מפה אדומה בוהקת, אבל המגמה הייתה לטובתו של ביידן שכן המעוזים הדמוקרטיים במדינות המפתח טרם נספרו - כאן הקונספירציות החלו להעלות הילוך.
2. מהשמדת פתקים ועד מצביעים מתים, ממכונות "דומיניון" שמזייפות תוצאות ועד מניעת כניסתם של משגיחים רפובליקניים, מברק אובמה והילארי קלינטון ועד ג'ורג' סורוס והוגו צ'אבז (שמת בכלל לפני שנים), מהמפלגה הקומוניסטית הסינית ועד המוסד, מה לא הושמע לגבי "הבחירות הכי מזויפות בהיסטוריה".
3. עכשיו, צריך להגיד משהו: בחירות חופשיות ושוויוניות הן אבן הראשה של דמוקרטיה. לטענות על זיופים, רמאויות או אי-סדרים צריך להתייחס במלוא הרצינות וכובד הראש, ולכן לתת לגופים האחראיים על כך - משרדי המדינה (state departments) של המדינות ובתי משפט - לטפל בהן ולבחון אותן.
שרשור נאום ביידן 1. זהו יומה של אמריקה, זהו יומה של הדמוקרטיה. במשך שנים אמריקה עמדה במבחן. בשעה זו ידידיי, הדמוקרטיה עמדה במבחן. אלימות עלתה על הקפיטול, אך כעת התכנסנו כאומה אחת כדי לבצע העברה שלווה של השלטון. #Inauguration
2. אני מודה לקודמיי משתי המפלגות שנמצאים פה. ההצלחה תלויה לא בחלק מאתנו אלא בכולנו. יש לנו הרבה לאן להתקדם, הרבה מה לתקן, הרבה מה לרפא והרבה מה להשיג. #Inauguration
3. אנחנו נילחם - ונביס - את הקיצוניות, הלאומנות והעליונות-הלבנה. לינקולן אמר, "אם אזכר בהיסטוריה - יהיה זה בגלל חוק האמנסיפציה וכל נשמתי מושקעת בו."
כאן, כעת, כל נשמתי מושקעת ברגע הזה. #Inauguration
1. הבוקר (או ליתר דיוק, בעוד כמה שעות כשיהיה בוקר בג'ורג'יה) יחל "יום הבוחר" במדינה הדרומית באופן רשמי, במה שיהיה סיומו של אחד מסיבובי ה-runoff הדרמטיים ביותר בשנים האחרונות.
2. הסיבה, כפי שהזכרנו מספר פעמים, היא המצב המיוחד שנוצר בסנאט: בבחירות שנערכו בנובמבר הרפובליקנים שמרו על הרוב שלהם וכעת הם מחזיקים ברוב דחוק של 50 סנאטורים רפובליקנים מול 48 דמוקרטים (שהם, ליתר דיוק, 46 דמוקרטים ועוד שני עצמאים שמצביעים יחד עם הדמוקרטים).
3. שני הסנאטורים שלא נבחרו הם הסנאטורים מג'ורג'יה - עפ"י חוקי המדינה הדרומית מועמד לסנאט צריך לקבל יותר מ-50% מהקולות ובשני המירוצים הדבר לא קרה, ולכן אנחנו מוצאים עצמנו בסיבוב שני.
1. האירוע הדרמטי ביותר שהתרחש בארה"ב בימים האחרונים כלל שיחת טלפון של טראמפ עם בראד רפנסברגר, מזכיר המדינה של מדינת ג'ורג'יה (רפובליקני), שבמהלכה טראמפ מורה לרפנסברגר למצוא עוד קולות לטובתו.
2. טראמפ גם נוקב במספר הקולות הדרוש - 11,780, שהם "אחד יותר ממה שיש לנו" - על מנת להכריז ניצחון בג'ורג'יה.
ג'ורג'יה, כזכור, היא אחת מחמשת המדינות (לצד אריזונה, פנסילבניה, מישיגן ו-וויסקונסין) שנצבעו בכחול בבחירות האחרונות והעניקו לביידן את הרוב שהיה דרוש לו באלקטורים.
3. טראמפ והצוות המשפטי שלו הגישו שורת ערעורים על התוצאות, אך הם נדחו מכל ערכאה משפטית, לעתים קרובות מבתי משפט שמכהנים בהם שופטים שמרנים שטראמפ עצמו מינה. בג'ורג'יה ספציפית אף נערכה ספירה חוזרת, ידנית, של הקולות, ולא נמצא בסיס לטענות של הנשיא בדבר אי-סדרים, זיופים או הונאה.
1. היום הוא יום השנה לחיסול של קאסם סולימאני, מפקד כוח קדס במשמרות המהפכה של איראן.
החיסול של האיש המשפיע באיראן היה מכה ראשונה בשנה שהיא כנראה מהגרועות שעברה איראן, כשאחריה נאלצה טהראן להתמודד עם משבר כלכלי וחברתי, נפט בשפל, פגיעות בתכנית הגרעין (כולל חיסול פחריזאדה) והקורונה.
2. כדי לקבל קצת פרספקטיבה, חזרתי אחורה לדברים שאמרתי ושכתבתי סביב החיסול - כדי לקבל קצת תובנות בדיעבד:
א. קאסם סולימאני היה גם קבלן הביצוע של אסטרטגיית ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון - קבלן ביצוע יעיל למדי - אבל לא פחות מכך היה מנוע אידיאולוגי מאחוריה.
3. עם זאת, כמו בכל ארגון היררכי עם מבנה ארגוני סדור (פחות או יותר), נמצא לו מחליף - וכפי שכתב הבוקר @RZimmt (גילוי נאות: קולגה וחבר), שכוח קדס למדו להתאים את עצמם למציאות החדשה במזרח התיכון, גם בהיעדרו.
שארל דה-גול, שטען ש-"בתי הקברות מלאים במי שחשבו שאין להם תחליף", צדק גם הפעם.