שרשור בג"ץ הגיור: נתיחה לאחר המוות למניפולציות משפטיות, סכנת תהום ומיסגור סלקטיבי. בואו איתי.
***
בג"ץ פסק שבוע שעבר בעתירה שהוגשה עוד ב2005 וקבע שגיורים רפורמים/קונסרבטיביים פרטיים, כלומר לא מטעם המדינה, יוכרו לעניין חוק השבות ויזכו את המתגייר באזרחות + סל קליטה ככל עולה חדש.
>>
הבהרה - פסה"ד לא נוגע לנישואין וגירושין - ולא מדובר בכפיית הרבנות להכיר ביהדות המתגיירים. פסק הדין עוסק בשאלה האזרחית של חוק השבות בלבד.
בג"ץ הציג רטוריקה מאוד חדה, כמעט "שמרנית", כאילו כלל לא נותרה ברירה בידיהם אלא לפסוק כך. מדוע? שתי סיבות לשיטתם:
>>>
א. המחוקק נמנע מלהגדיר מיהו "שנתגייר", ומישהו חייב לפרש וליישם את החוק.
ב. היות שגיורים רפורמיים בחו"ל הוכרו כבר, אח"כ הוכרו גם גיורים של מי שהחל את התהליך בארץ ו"קפץ" להשלמת התהליך בחו"ל ואח"כ הוכרו גם גיורים פרטיים חרדיים - כבר לא ניתן להצדיק אי הכרה בגיורים רפורמיים בישראל.
>>
נפרק אחד אחד.
א. ביום 12.11.95, ניתן פס"ד "פסרו גולשטיין". אליאן פסרו, נוצריה מברזיל שהתגיירה גיור רפורמי עתרה לבג"ץ כדי לקבל הכרה כזכאית שבות. המדינה לא הכירה בה. מדוע? כי יש חוק בישראל שמגדיר מהי המרת דת (פקודת העדה הדתית).
אמרו שאין הגדרה מיהו "שנתגייר"? דווקא יש!
>>>
הפקודה מגדירה שהמרת דת תהיה בעלת תוקף חוקי רק באישור ראש העדה הדתית, אצל היאהוד - הרבנות הראשית.
אלא שברק פסק שהפקודה רלוונטית לענייני נישואין וגירושין ולא לעניינים אזרחיים כמו שבות.
למה? איפה זה כתוב? הפקודה לחלוטין לא מבצעת חילוק כזה והמדינה עמדה על תוקפו.
פה נזרעו זרעי הכאוס.
למה סטאטוס-קוו זה דבר חשוב? כי יש הסכמות שנבנות ברציפות ואי אפשר לכונן אותן בן רגע.
אם נמחק מהעולם את ערך כיבוד הזקנים ייקח זמן רב לבנות זאת מאפס. זה א"ב של התפתחות חברתית.
ברק עשה *טיק* עם האצבע וריסק את הסטטוס-קוו של המרות הדת שנהג בארץ ע"פ הפקודה עוד מ1927 ואפילו קודם.
>>>
ברק גם הניח איום - אם המדינה לא תסדיר אני אקבע.
אבל זה בדיוק העניין, הפוליטיקה הישראלית לא מצליחה לייצר את ההסכמות בסוגיות דת-ומדינה באופן פורמאלי ומנסים לקיים הבנות בשטח אד-הוק ובאמצעות סטטוס-קוו.
אח"כ בג"ץ פסק שגיורים רפורמיים בחו"ל מוכרים - כי הוא צריך להסדיר.
>>>
אח"כ בג"ץ קבע שגיורים שנוהלו בארץ ו"קפצו" לחו"ל.
ואח"כ בג"ץ קבע שגיורים פרטיים של החרדים.
בינתיים המערכת הפוליטית לא מצליחה להתאפס בתוך ורטיגו המערבולת דת ומדינה שברק החל ב"פסרו" 3 ימים אחרי המהפכה החוקתית ושבוע אחרי רצח רבין.
>>>
בג"ץ והתקשורת המשפטית אומרים שלא נותרה ברירה.
אי אפשר להבין סיפור מהאמצע.
השיח המשפטי בישראל, כמו בקהילות אורתודוקסיות רבות בעולם, מתחלק ברובו בין בורים למניפולטורים.
-המחוקק לא קבע? קבע גם קבע.
-לא נותרה ברירה? אתם מדרדרים רכב לתהום ואח"כ אומרים מה רצית שלא יפול בסוף מהצוק?
הסכנה אדירה.
בג"ץ הוציאה מידיה של המדינה את השליטה על מי מתאזרח בה. אין לדבר הזה תקדים בעולם כולו. זו לא גוזמה.
ישראל היא נס, ורבים מעמי הארץ "מתייהדים".
סולברג מעיר שהוא לא מסכים עם התוצאה אבל אין לו ברירה לאור פסיקות העבר. מאכזב מאוד.
מינץ מעיר "יש רק לקוות" שהסכנה לא תתממש.
>>
אנחנו לא מדברים כאן על סכנה להפסיד בווינר אלא על גורל מדינת הלאום של העם היהודי וקץ הפרויקט הציוני.
שום פאתוס לא יהיה מוגזם כאן.
ומינץ יחד עם ההרכב מתנערים מאחריות ואומרים "יש רק לקוות".
"יש להצר", "יש לקוות".
אפס אחריות. מקסימום סמכות.
חייבים לתקן.
לא מחר,
עכשיו.

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with David Peter דוד פטר

David Peter דוד פטר Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @ptr_dvd

7 Mar
החשיפה המדהימה של @netaelbandel היא סיפור מטלטל.
הייעוץ המשפטי דחף את המדינה לחקיקה, עניין כמעט בלתי אפשרי בלב כאוס בריאותי ופוליטי, ללא שום צורך. למה? בואו נגלה יחד.
**
במרץ 2020, תחילת הקורונה, מבקר המדינה מוציא דו"ח חירום שמסמן נק' שצריכות טיפול כדי להיערך כמדינה לאתגר המגיפה.
המבקר מתריע באותו דו"ח שהמדינה טרם קבעה נוהל מסודר להפעלת ס' 19 לפקודת בריאות העם אשר מסמיך את המדינה לחייב התחסנות ואף לקבוע מגבלות וסנקציות על מי שמסרב.
ע"פ המבקר זה כלי קריטי שהמדינה חייבת להשמיש כי נכנסים למלחמה במגיפה.
המבקר אף מפרט את השימושים הרבים במגיפות עבר בס' 19.
>>
עוד מציין המבקר שהמשנה ליועמ"ש אישר את הפעלת ס' 19 בשנת 2019 בזמן החצבת.
חלפה שנה - הגיעו חיסונים והממשלה רוצה לרכז מידע על לא מתחסנים ולהטיל מגבלות שונות (לדוג' כניסת מורים לא מחוסנים לבתי ספר).
>>>
Read 8 tweets
19 Jan
שרשור הציטוטים הבולטים מהדיון היום בבג"ץ החיסונים.
הערה לפני שנתחיל - חיכיתי וחיכיתי באולם ולא הגיע עו"ד שמייצג את השר אוחנה, המשיב בעתירות כזכור. משונה.
יאללה התחלנו [בית המשפט!]:
>>>
הש' סולברג: הסעד שהתבקש בכל 3 העתירות למעשה כבר ניתן לכם [כלומר בפועל האסירים החלו להתחסן].
לכן התלבטנו אתמול האם בכלל לקיים את הדיון.
לבסוף החלטנו לקיים את הדיון כדי לוודא עובדתית את פרטי מתווה החיסונים ולראות שהוא ממומש.
[סולברג מקבל לגמרי שמדובר בהליך תאורטי].
>>>
עו"ד רוזנברג (המדינה/היועמש): לא מוכר לנו מחסור בחיסונים ולא תהיה בעיה במימוש המתווה שדווח לביהמ"ש.
נסיים עם הכל עד חמישי. ואם מישהו ירצה אח"כ גם יתאפשר לו.
הש' ברק-ארז:
כמו שאמר סולברג כבר אין פה סעדים לתת אבל למעלה מן הדרוש רק כדי להבטיח שהבנו נכון, הכל יסתיים עד חמישי?
Read 11 tweets
11 Jan
שרשור בעניין פסק הדין בעניין העתירה של @rothmar בה דרש להעמיד לדין משמעתי את דינה זילבר על הנאום הפוליטי שנשאה.
יאללה נתחיל.
פסק הדין דוחה את העתירה על בסיס כמה הנמקות:
א. העתירה הייתה מוקדמת כי היא הוגשה לפני החלטת יועמ"ש בנושא. אלא שהיועמ"ש דחה את החלטתו במכוון.
>>>
היועמ"ש רצה להגיע לפרישתה. @avishaigrinzaig אפילו פיתח כאן תחביב טוויטר לעקוב אחר הזמן שחולף בלי שהיועמ"ש מתקדם בעניין.
לכן פסק הדין מיתמם ושוגה אנליטית בקביעה שהעתירה "מוקדמת".
ב. העתירה מאוחרת והתייתרה כי זילבר סיימה את תפקידה. זוהי פשוט שגיאה משפטית של ממש.
>>>
ס' 64 לחוק שירות המדינה (משמעת) קובע במפורש שניתן להעמיד לדין משמעתי עד שנתיים לאחר סיום התפקיד. לכן בוודאי אינה "תאורטית".
ג. ביהמ"ש מסתמך על "נוהל פרישה" של הנציבות ומציג את הדברים כאילו יש נוהל לפיו בעת פרישה נמחלים לאדם כל עוונותיו. עיון קל בנוהל מראה דברים מפתיעים. Image
Read 9 tweets
10 Jan
הצטרפו אלי לגמביט הנשיאה חיות.
הדרמה מתרחשת ממש עכשיו.
תבינו את המשחק.
***
ע"פ החשיפה של @netaelbandel נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות "הורתה לקדם את כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים" וכן "הנחתה לכנס את ועדות המשנה של הוועדה שבמסגרתן מרואיינים המועמדים למינוי".
>>>
ראשית - מה זה אומר שהיא "הורתה"? היא לא יו"ר הוועדה, היא עוד חברה.
אבל נמשיך, ניחא.
זום-אאוט. שימו לב למהלך:
קבועה בקלנדר ישיבה של הוועדה ליום 31.1.2021.
הישיבה נקבעה כשעוד הייתה כנסת והשר היה ניסנקורן.
>>>
הכנסת התפגרה, סליחה - בפגרת בחירות, והממשלה מכהנת מדין רציפות (אין בחוק זכר למונח "ממשלת מעבר").
האם הוועדה יכולה בכלל לבחור שופטים בתקופה זו?
החוק לא מטיל מגבלות על ממשלה המכהנת מדין רציפות.
בפסיקת בג"ץ אקטיביסטית נוצרו מגבלות שונות.
>>>
Read 9 tweets
5 Jan
בואו איתי למחילת הארנב
של הפרקליטות - והודאות השווא.
**
בנובמבר 2015 נכנס אשרף סלאיימה, ערבי ממזרח י-ם, למלון באילת כדי לשכור חדר לטווח ארוך לו ולבת זוגו היהודייה, שאל שאלות על החדרים ועזב.
פקיד הקבלה חשד בו, התקשר למשטרה ודיווח על צעיר ערבי חשוד ששאל שאלות "לא ענייניות".
>>>
תוך שעות השב"כ היה בשטח ועצר את חליל נמרי, ערבי ממזרח י-ם שעבד במלון אחר.
לאחר מספר שעות חקירה בבמתקן השב"כ נמרי נתן הודאה מלאה ומפורטת לפיה הוא זה שביקר במלון במטרה לבצע פיגוע.
ההודאה כללה פרטים שהשוטרים תיעדו באופן שגוי בחקירתם. לשם הדוג' החוקרים תיעדו בטעות שהחשוד לבש ג'ינס >>
אך בסרט המלון רואים שהחשוד לבש בכלל מכנס בצבע בז'.
חליל נמרי בהודאתו מפרט שהוא לבש ג'ינס - בהתאמה לפרטים ה"מוכמנים" שהחוקרים הזינו אותו בהם.
לאחר כמה ימים פקיד הקבל מזהה באילת את מי שהיה אצלו ושאל שאלות ומדווח למשטרה שנפלה טעות. היה זה, כאמור, אשרף סלאיימה.
>>>
Read 9 tweets
20 Dec 20
שרשור על גמביט היועמ"ש בדרכו למינוי פרקליט מדינה (להלן פ"מ).
זום-אאוט.
1. מניעה משפטית למנות כל פ"מ שאינו למברגר.
2. אוחנה ממנה את אורלי בן-ארי. יש מניעה למנותה. בג"ץ מגבה.
3. אוחנה ממנה את דן אלדד. היועמ"ש מורד. מסרב לעבוד עמו וממדר אותו.
4. יש להאריך את כהונת אלדד - מניעה.
>>>
5. הש' מזוז משקר ביחס להתבטאויות עבר שלו על אוחנה, מגבה את היועמ"ש ומונע מינוי של מ"מ פ"מ.
6. היועמ"ש ממנה את עצמו(!) למ"מ פ"מ.
7. היועמ"ש מוציא חוו"ד שמחייבת לכנס ועדת איתור למרות שאין מנכ"ל.
8. הנציב הרשקוביץ מתנגד להקמת הוועדה היות שאין מנכ"ל קבוע. היועמ"ש כופה את עמדתו.
>>>
9. היועמ"ש מוציא הסדר ניגוד עניינים שאוסר על רה"מ להתערב בהליך מינוי פ"מ ומנסה אף לאסור זאת על שרים "בעלי זיקה" לרה"מ.
10. אחרי הרחקת האיומים ובישול הרכב הוועדה הוא מוציא חוו"ד שמחייבת ביצוע של המינוי באופן מיידי.
11. בג"ץ מגבה את הדרישה של היועמ"ש למנות במהירות.
>>>
Read 4 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Too expensive? Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal Become our Patreon

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!