נשים עד גיל 50 בסיכון גבוה מאוד לנכות #קורונה_כרונית, גם כאלו בלי שום מחלות רקע.
חצי לא התאוששו לחלוטין לאחר זמן חציוני של 7 חודשים משחרור, שלושה רבעים סבלו עייפות קשה, חצי חסרי-נשימה, רבע חוו נכות בראייה, הליכה, זיכרון, פעולות פשוטות או תקשור עם אחרים.
הטענה לפיה ילדים אינם נפגעים קשה מקורונה נשמעת כל הזמן, בדרך כלל ללא שום מקור. האם אבדן חוש ריח למספר חודשים, בלבול וחולשה מתמשכת לא נחשבים פגיעה קשה בילד?
בישראל, אנחנו בכלל לא בודקים כמה ילדים סובלים בדיוק כך ממש כעת. הם לא רשומים בשום מקום.
שרשור על נשאות קורונה וילדים. >>
לפני שנתחיל, שימו לב שלפי סדרת מאמרים מבוססים היטב #וריאנט_לונדון B.1.1.7 קטלני יותר ב-60% בערך, וכמעט כל ההדבקות בישראל ממנו. מה שהורג יותר מבוגרים, אולי פוגע קשה יותר גם בילדים. אז מאמרים על נתונים משנת 2020 מראים רף תחתון לפגיעה האפשרית. הנה דוגמה.
ביום 7 במרץ 2020 בשעה 7:10 בבוקר עדכנתי את אשתי שתועדה רשמית הדבקה מאדם לאדם בישראל, ולכן לפי החלטה שקיבלנו כמה שבועות לפני-כן, מרגע זה הילדים ואנחנו נשארים בבית עד שנוכל להעריך טוב יותר את הסיכונים.
ארגז מסיכות N95, משקפי מגן וכל מה שדרוש למשפחה לסגר ארוך כבר היו מוכנים. >>
לקראת אפריל 2020 נולדה בת שנה, בלידת בית כמובן עם שתי מיילדות, רופאה ודולה. כולם חיכו בצד כשבן 5 עשה את שלו.
מאי 2020 התחיל טוב מאוד. לרגע אפשר היה לדמיין שמדינת ישראל הצליחה להתגבר על האתגרים ולנצח את הנגיף.
1/ הורים? מניח שכבר ברור לכם שהממשלה מנסה לנהל את המגיפה בהתאם לתפוסה בטיפול נמרץ, ונכשלת אפילו בזה באופן מחפיר.
אבל ילדים בקושי מגיעים לטיפול נמרץ, אז לא סופרים אותם בכלל. זאת האמת העירומה, האכזרית. אתם היחידים שיכולים להגן עליהם.
למה זה קריטי כעת ושווה כל מחיר כמעט? שרשור.
2/ מעט הקשר קודם. איך הייתם קוראים לנגיף שרק אחד ממאה נשאים שלו מראה תסמינים, רק אחד ממאתיים מאושפז, ורק אחד מאלף בערך סובל מפגיעה ממשית קבועה או נפטר בתוך שנה מהדבקה?
נכון מאוד, פוליו.
ובטווח הארוך, לפעמים תוך עשורים, עשרות אחוזים ממי שחוו תסמינים קלים יחלו קשה עם פוסט פוליו.
3/ ואיך הייתם קוראים לנגיף ששום נשא שלו לא נזקק לטיפול רפואי בשלוש השנים הראשונות שלאחר ההדבקה?
נכון מאוד, HIV.
רק אחרי 3-15 שנים מההדבקה תופיע מחלת ה-AIDS הרצחנית אצל כמעט כל הנשאים.
החריגים היחידים ילדים עד 16 שאין להם חיסון מאושר, ונשים בהריון שצריכות להתייעץ עם רופא מיד ולקבל החלטה אישית.
תופעות לוואי - שכבתי שבוע במיטה אחרי החיסון הראשון ושוב אחרי השני, הפעם האחרונה שלי הייתה דלקת ריאות בגיל שבע. אז מה? זה מציל חיים! >
בטיחות - הבטיחות של הקורונה נבדקה על מאה מיליון איש לפחות, והתוצאות לא משהו. אין שום תרחיש מעשי שבו החיסון יגרום נזק של שבריר מנזקי הנגיף.
יעילות - חיסון פייזר מפחית תסמינים ביעילות הגבוהה בעולם, 95% בניסוי. זה מדהים לחלוטין.
הידבקות והדבקה - מפחית בעשרות אחוזים לפחות. שווה! >
חסינות עדר - חסינות עדר מחושבת בתור 1, פחות 1 חלקי מקדם ההדבקה. מקדם ההדבקה של הקורונה בתנאי ריחוק ומסיכות בסביבות 2.5-3.5 ורף חסינות העדר בערך 60-75%. #וריאנט_לונדון מדבק בערך 25-40% יותר, ולכן רף חסינות העדר זינק אל מעל 80%. 30% מישראל מתחת 16, לא נגיע לשם. >
יש שתי אסטרטגיות בלבד לגבי נגיף הקורונה: הכלה או מיגור.
כל מדיניות שהיא תתכנס בשלב כלשהו אל אחת מהן. לדוגמה, שחרור הכל יתכנס להכלה כפי שהתרחש לדוגמה בשבדיה או בבריטניה, ומאמץ לצמצם הדבקה יתכנס למיגור כמו באיסלנד או להכלה כמו בשוויץ.
במרץ 2020 לממשלת ישראל לא הייתה אסטרטגיה, רק טקטיקה. למשוך זמן כדי לארגן מערך בדיקות, חקירות, בידוד ומעקב, להכין את מערכת-הבריאות ולבנות מטה לניהול המגיפה. סגרנו את השמיים מהראשונים בעולם, נכנסנו לסגר הרמטי ומהיר, והתוצאה הייתה מאומתים בודדים באמצע מאי 2020 ותחושת היבריס עזה. >>
הסגר של מרץ 2020 היה טיפש. יכולנו לשים לב שאין אף נשא מאומת מבאר-שבע דרומה ומחדרה צפונה, ולחסוך לחצי מדינה את חוויית הסגר. לבצע חלוקה לאיזורים והגבלת תנועה לא-חיונית ביניהם כפי שנעשה כבר אלפי שנים לטובת הכלת מגיפות. לבדוק חסרי-תסמינים ולקטוע מגעים. זלזלנו, ועדיין הסתדרנו. >>