הבחירות הללו פשוט מרתקות.
מרחב התימרון של רה"מ הצטמצם מאוד.
הוא לא יכול לשתות בקשית ישירות את בנט, סער או סמוטריץ'.
האלקטורט שם פלואידי מאוד בתוך גוש ה'אהבנו את נתניהו ואנחנו כבר לא בטוחים מה מדויק לנו' אבל דיי חסין מפני מעבר למחל או לשמאל.
אז מה עושים?
משחקים שחמט.
<<<
נתניהו מאדיר את לפיד לממדי יריב מיתולוגי. אלא שלפיד, כידוע, לא יכול להרכיב ממשלה בשום תרחיש.
המטרות: נתניהו מצופף את הבייס זה או אני או השמאל, מעלים את העבודה ומרץ ומגדיל את עצמו אם הן לא עוברות וגם מבריח ישראלים מתונים לגדעון סער.
במקביל מנהלים קמפיין ענק למען סמוטריץ'.
<<<
המטרה?
לשתות את בנט. נתניהו כבר לא יכול לשתות ישירות אז הוא שותה את הדתיים באמצעות סמוטריץ'.
וסמוטריץ' שחקן בטוח לביבי.
עכשיו שסער נחלש עושים מהלך אחרון של האדרת בנט כיריב כדי לכתוש את סער עד עפר.
אסטרטגיה מבריקה.
השחקן היחיד שהגיע מוכן.
הערכתי - יש 61.
ובנט יקבל כוח חסר תקדים.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
החשיפה המדהימה של @netaelbandel היא סיפור מטלטל.
הייעוץ המשפטי דחף את המדינה לחקיקה, עניין כמעט בלתי אפשרי בלב כאוס בריאותי ופוליטי, ללא שום צורך. למה? בואו נגלה יחד.
**
במרץ 2020, תחילת הקורונה, מבקר המדינה מוציא דו"ח חירום שמסמן נק' שצריכות טיפול כדי להיערך כמדינה לאתגר המגיפה.
המבקר מתריע באותו דו"ח שהמדינה טרם קבעה נוהל מסודר להפעלת ס' 19 לפקודת בריאות העם אשר מסמיך את המדינה לחייב התחסנות ואף לקבוע מגבלות וסנקציות על מי שמסרב.
ע"פ המבקר זה כלי קריטי שהמדינה חייבת להשמיש כי נכנסים למלחמה במגיפה.
המבקר אף מפרט את השימושים הרבים במגיפות עבר בס' 19.
>>
עוד מציין המבקר שהמשנה ליועמ"ש אישר את הפעלת ס' 19 בשנת 2019 בזמן החצבת.
חלפה שנה - הגיעו חיסונים והממשלה רוצה לרכז מידע על לא מתחסנים ולהטיל מגבלות שונות (לדוג' כניסת מורים לא מחוסנים לבתי ספר).
>>>
שרשור בג"ץ הגיור: נתיחה לאחר המוות למניפולציות משפטיות, סכנת תהום ומיסגור סלקטיבי. בואו איתי.
***
בג"ץ פסק שבוע שעבר בעתירה שהוגשה עוד ב2005 וקבע שגיורים רפורמים/קונסרבטיביים פרטיים, כלומר לא מטעם המדינה, יוכרו לעניין חוק השבות ויזכו את המתגייר באזרחות + סל קליטה ככל עולה חדש.
>>
הבהרה - פסה"ד לא נוגע לנישואין וגירושין - ולא מדובר בכפיית הרבנות להכיר ביהדות המתגיירים. פסק הדין עוסק בשאלה האזרחית של חוק השבות בלבד.
בג"ץ הציג רטוריקה מאוד חדה, כמעט "שמרנית", כאילו כלל לא נותרה ברירה בידיהם אלא לפסוק כך. מדוע? שתי סיבות לשיטתם:
>>>
א. המחוקק נמנע מלהגדיר מיהו "שנתגייר", ומישהו חייב לפרש וליישם את החוק.
ב. היות שגיורים רפורמיים בחו"ל הוכרו כבר, אח"כ הוכרו גם גיורים של מי שהחל את התהליך בארץ ו"קפץ" להשלמת התהליך בחו"ל ואח"כ הוכרו גם גיורים פרטיים חרדיים - כבר לא ניתן להצדיק אי הכרה בגיורים רפורמיים בישראל.
>>
שרשור הציטוטים הבולטים מהדיון היום בבג"ץ החיסונים.
הערה לפני שנתחיל - חיכיתי וחיכיתי באולם ולא הגיע עו"ד שמייצג את השר אוחנה, המשיב בעתירות כזכור. משונה.
יאללה התחלנו [בית המשפט!]:
>>>
הש' סולברג: הסעד שהתבקש בכל 3 העתירות למעשה כבר ניתן לכם [כלומר בפועל האסירים החלו להתחסן].
לכן התלבטנו אתמול האם בכלל לקיים את הדיון.
לבסוף החלטנו לקיים את הדיון כדי לוודא עובדתית את פרטי מתווה החיסונים ולראות שהוא ממומש.
[סולברג מקבל לגמרי שמדובר בהליך תאורטי].
>>>
עו"ד רוזנברג (המדינה/היועמש): לא מוכר לנו מחסור בחיסונים ולא תהיה בעיה במימוש המתווה שדווח לביהמ"ש.
נסיים עם הכל עד חמישי. ואם מישהו ירצה אח"כ גם יתאפשר לו.
הש' ברק-ארז:
כמו שאמר סולברג כבר אין פה סעדים לתת אבל למעלה מן הדרוש רק כדי להבטיח שהבנו נכון, הכל יסתיים עד חמישי?
שרשור בעניין פסק הדין בעניין העתירה של @rothmar בה דרש להעמיד לדין משמעתי את דינה זילבר על הנאום הפוליטי שנשאה.
יאללה נתחיל.
פסק הדין דוחה את העתירה על בסיס כמה הנמקות:
א. העתירה הייתה מוקדמת כי היא הוגשה לפני החלטת יועמ"ש בנושא. אלא שהיועמ"ש דחה את החלטתו במכוון.
>>>
היועמ"ש רצה להגיע לפרישתה. @avishaigrinzaig אפילו פיתח כאן תחביב טוויטר לעקוב אחר הזמן שחולף בלי שהיועמ"ש מתקדם בעניין.
לכן פסק הדין מיתמם ושוגה אנליטית בקביעה שהעתירה "מוקדמת".
ב. העתירה מאוחרת והתייתרה כי זילבר סיימה את תפקידה. זוהי פשוט שגיאה משפטית של ממש.
>>>
ס' 64 לחוק שירות המדינה (משמעת) קובע במפורש שניתן להעמיד לדין משמעתי עד שנתיים לאחר סיום התפקיד. לכן בוודאי אינה "תאורטית".
ג. ביהמ"ש מסתמך על "נוהל פרישה" של הנציבות ומציג את הדברים כאילו יש נוהל לפיו בעת פרישה נמחלים לאדם כל עוונותיו. עיון קל בנוהל מראה דברים מפתיעים.
הצטרפו אלי לגמביט הנשיאה חיות.
הדרמה מתרחשת ממש עכשיו.
תבינו את המשחק.
***
ע"פ החשיפה של @netaelbandel נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות "הורתה לקדם את כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים" וכן "הנחתה לכנס את ועדות המשנה של הוועדה שבמסגרתן מרואיינים המועמדים למינוי".
>>>
ראשית - מה זה אומר שהיא "הורתה"? היא לא יו"ר הוועדה, היא עוד חברה.
אבל נמשיך, ניחא.
זום-אאוט. שימו לב למהלך:
קבועה בקלנדר ישיבה של הוועדה ליום 31.1.2021.
הישיבה נקבעה כשעוד הייתה כנסת והשר היה ניסנקורן.
>>>
הכנסת התפגרה, סליחה - בפגרת בחירות, והממשלה מכהנת מדין רציפות (אין בחוק זכר למונח "ממשלת מעבר").
האם הוועדה יכולה בכלל לבחור שופטים בתקופה זו?
החוק לא מטיל מגבלות על ממשלה המכהנת מדין רציפות.
בפסיקת בג"ץ אקטיביסטית נוצרו מגבלות שונות.
>>>
בואו איתי למחילת הארנב
של הפרקליטות - והודאות השווא.
**
בנובמבר 2015 נכנס אשרף סלאיימה, ערבי ממזרח י-ם, למלון באילת כדי לשכור חדר לטווח ארוך לו ולבת זוגו היהודייה, שאל שאלות על החדרים ועזב.
פקיד הקבלה חשד בו, התקשר למשטרה ודיווח על צעיר ערבי חשוד ששאל שאלות "לא ענייניות".
>>>
תוך שעות השב"כ היה בשטח ועצר את חליל נמרי, ערבי ממזרח י-ם שעבד במלון אחר.
לאחר מספר שעות חקירה בבמתקן השב"כ נמרי נתן הודאה מלאה ומפורטת לפיה הוא זה שביקר במלון במטרה לבצע פיגוע.
ההודאה כללה פרטים שהשוטרים תיעדו באופן שגוי בחקירתם. לשם הדוג' החוקרים תיעדו בטעות שהחשוד לבש ג'ינס >>
אך בסרט המלון רואים שהחשוד לבש בכלל מכנס בצבע בז'.
חליל נמרי בהודאתו מפרט שהוא לבש ג'ינס - בהתאמה לפרטים ה"מוכמנים" שהחוקרים הזינו אותו בהם.
לאחר כמה ימים פקיד הקבל מזהה באילת את מי שהיה אצלו ושאל שאלות ומדווח למשטרה שנפלה טעות. היה זה, כאמור, אשרף סלאיימה.
>>>