כמה נקודות אסטרטגיות לממשלה החדשה שבתקווה יגיעו לאנשים הרלוונטים: 1. האתגר הכי גדול של ארה״ב בעתיד הנראה לעין הוא בלימת סין במזרח אסיה. ארה״ב תשקיע את רוב הקשב והמשאבים שלה בבנייה צבאית, כלכלית וטכנולוגית מול בייג׳ין. about.bgov.com/news/biden-con… >
> זה אומר שלוושינגטון יהיה קשב נמוך עד אפסי לישראל ולכל מה שקורה במזרח התיכון אלא אם זה בוער. זה טוב לנו, זה רע לנו, אבל זו עובדה. וושינגטון לא תפציץ באיראן. וושינגטון לא ממש תתעניין במה אנחנו עושים כאן.
2. המהלך הכי חשוב של ישראל באזור הוא להמשיך את נרמול היחסים עם המרחב הערבי, בשביל להגדיל את האופציות האסטרטגיות שלנו. הפיתוי הוא להתניע את תהליך השלום, שנתפס כתנאי בשביל המשך הנרמול.
אל. אל תחיו את תהליך השלום. הוא חסר הגיון – הסכמי שלום לא יוצרים שלום – והוא מעמיד את ישראל>
> בעמדה תלותית לפלשתינים.
יותר טוב – קחו את היוזמה לצמצום הסכסוך ושווקו אותה לאמריקנים כחלק מתוכנית גדולה יותר: שלום עם הפלשתינים אפשרי רק כחלק משלום עם כל המרחב, משום ששלום בין מדינות הוא קודם כל שלום בין אנשים.tzimzum.org.il >
> חפשו לקדם יוזמות משותפות עם מדינות האזור, וחתרו לנרמול יחסים כחלק ממהלך שלום אזורי. 3. אנחנו צריכים להוציא לגמלאות את הרעיון שכאוס טוב לנו ורע לאיראנים. התפוררות לבנון לא מחלישה את חיזבאללה. היחלשות עיראק לא מחלישה את איראן. לישראל יש אינטרס אסטרטגי ברור בחיזוק חברות >
> במדינות נחשלות הנתונות להשפעה איראנית. לא בהכרח את המדינה עצמה, אך את האוכלוסייה שיכולה להתנגד להשפעה מטהרן, אם בתוכניות כלכליות, חברתיות, אפילו חינוך טכנולוגי – ישראל צריכה לחפש איך לעזור למרחב סביבה. כל עוד אנו לא עושים זאת, איראן תמשיך ותנצל את החולשה של המרחב לצרכיה.
4. איראן היא איום על ישראל, עם או בלי פצצה. ישראל צריכה לפעול במאמץ רב-מימדי נגד איראן, לא רק במימד הצבאי. ישראל צריכה לחפש כיצד לעזור למדינות האזור מול השפעה איראנית ולצמצם את האיומים ממנה, ולחפש >
5. סין אינה ידידה של ישראל. היא שותף סחר חשוב שיכול להיות גם איום אסטרטגי עלינו, אם לא תהיה בקרה על ההשקעות הסיניות כאן בטכנולוגיה. אחד המהלכים המשמעותים ביותר שהממשלה הנוכחית יכולה לעשות לביטחון ישראל היא ועידה לפיקוח על השקעות עם מנדט רחב ושיניים (CFIUS ישראלית).>
> חשוב לנהל דיאלוג אסטרטגי עם וושינגטון בנוגע ליחסינו עם סין. סין לא תחליף את ארה״ב עבור ישראל, ללא קשר לעמדתה בעולם – היא לא תציע לנו סיוע ביטחוני, היא לא תתמוך בנו מול העולם הערבי. סין אינה חלופה לארה״ב. להרחבה: greatgame.blog/2019/11/22/%d7…
6. צמצום הקשב האמריקני במזרח התיכון מחייב את ישראל לבנות קשרים עם מעצמות וגושים אזורים ידידותיים לה, בשביל להגדיל את השפעתה במרחב ולשמור על אינטרסים חיונים. מדינות בולטות לחזק איתן יחסים הן בין השאר:
יוון, יחד עם קפריסין יכולה להוות גוש ביטחוני חוסם לטורקיה במזרח הים התיכון>
פולין, שהופכת במהירות לציר האסטרטגי החדש של מזרח אירופה, ובהמשך כנראה לאחת מבעלות הברית החשובות של ארה״ב באירופה. פולין ומדינות מזרח אירופה חשובות לישראל גם כשוק פוטנציאלי לגז טבעי, לקוח לטכנולוגיה ביטחונית, קשרי כלכלה ומסחר, ולובי פרו-ישראלי באיחוד האירופי.
בריטניה, שחוזרת להיות כוח גלובאלי עצמאי במערב אירו-אסיה. ישראל צריכה לחתור לחיזוק הקשרים הביטחוניים, הכלכלים והטכנולוגים עם בריטניה. יש חפיפת אינטרסים טובה עם לונדון, והיא צפויה להיות בעלת הברית החשובה ביותר של ארה״ב באירופה.
יפן, שתהיה הכוח הדומיננטי לצד סין במזרח אסיה. יפן מציעה שוק פוטנציאלי לטכנולוגיה ביטחונית ישראלית, קשרי מסחר ויכולה לעזור לחברות ישראליות להיכנס לתוך דרום מזרח אסיה ע״י פרויקטים משותפים.foreignaffairs.com/articles/unite…
ברזיל ומקסיקו, שני ענקים דמוגרפים וכלכלים באמריקה הלטינית. מקסיקו קרוב לודאי תמשיך להיות חלק משרשרות האספקה האמריקניות, וברזיל תהווה שוק חשוב למוצרי צריכה כחלק ממעמד הביניים החדש של הדרום העולמי.
7. ישראל צריכה לפעול ביחד עם מדינות כמו איחוד האמירויות, צרפת, מרוקו, בריטניה בשביל להגדיל את הנוכחות של ישראל וחברות ישראליות באפריקה, במיוחד מזרח אפריקה. האזור יהווה מרכז כלכלי חשוב ככל שנתקדם ל-2050 הודות לדמוגרפיה הצעירה שלו,>
> וכבר היום מתנהלת תחרות בין המעצמות על גישה לשווקים. ישראל יכולה לתרום בפרויקטים של חקלאות, בריאות, חינוך טכנולוגי ותשתיות אנרגיה. חשוב לחזק את הקשרים עם המדינות של מזרח אפריקה, במיוחד אתיופיה, סודן, וקניה.
8. ההתרכזות האמריקנית במזרח אסיה תוביל, ולמען האמת כבר מובילה, לתחרות על נתיבי השיט העולמיים. הים האדום הופך למוקד תחרות בין המעצמות, עם הקמת נמלים והזזת כוחות צבאיים. באגן הים התיכון יש בנייה צבאית משמעותית, בעיקר של טורקיה. התחרות תתרחב גם למפרץ עדן והאוקיינוס ההודי.>
> אם ישראל רוצה לשמור על הרלוונטיות שלה במאבקי הכוח החדשים, אם ישראל רוצה לשמור על נתיבי השיט שלה פתוחים, היא חייבת לשקוד על פיתוח היכולת של חיל הים והאוויר לפעול יחד, גם בזירות רחוקות, במסגרת קואליציות מקומיות. אין כאן קריאה להקמת צי מים כחולים ישראלי, >
> כן הגדלת היכולת של ישראל לפעול ביחד עם שותפים מקומיים נגד איומים כמו טרור ימי, פיראטיות, ומדינות אגרסיביות, במיוחד טורקיה. כדאי שבתכנון איום הייחוס לבניין הכוח הצבאי, יילקח בחשבון תרחיש של פריצת מצור ימי.
9. ישראל סובלת מתפיסת ביטחון לאומי צרה מדי, שאינה כוללת את כל מרכיבי הכוח של מדינה – צבא, כלכלה, השפעה פוליטית ותרבותית. מומלץ שכחלק מהגדרת יעדי הביטחון הלאומי תוגדר הפרודוקטיביות של המשק כיעד עליון, ומסביבו יעשה התכנון החברתי-כלכלי. להרחבה: greatgame.blog/2020/09/08/%D7…
10. מים, מזון ואנרגיה יהיו שלוש הסוגיות הבוערות של המאה ה-21. מדינת ישראל צריכה לתמוך במחקר טכנולוגי ופיתוח אפליקציות מסחריות בתחומים האלה, בין השאר חקלאות מדברית, התפלה, אוטומטיזציה ואופטימיזציה של תוצרת חקלאית.>
> אפשר והסרת מועצות התכנון במשק החקלאי, ועידוד תחרות בין חקלאים, תדחוף לחדשנות בישראל אותה יהיה ניתן לייצא לשאר העולם. כמובן, אלו לא החזיתות הטכנולוגיות היחידות בהן ישראל צריכה להשקיע.
11. ישראל אינה ווילה בג׳ונגל. ישראל היא ציר גיאוגרפי שמחבר את הים האדום והים התיכון, את אסיה, אפריקה ואירופה. ישראל צריכה לשאוף להגדיל את הקישוריות שלה לעולם, כלכלית, טכנולוגית, דיפלומטית, ולחפש כיצד לעזור למרחב הגיאוגרפי שלה להתייצב ולשגשג, תוך שאנו מתחזקים יחד איתו. 🇮🇱
בשביל לחסוך לעצמי ספאם, אם מישהו יצא בתגובה של הממשלה הזו לא תתפקד/לא תצליח/למה לטרוח - אחסום אתכם. אני לא מאמין גדול בממשלה, אבל וואלה - לשבת ולהתלונן זה פחות הסגנון שלי.
אה, ונקודה 12:
אל תתנו לרוסיה או צרפת לדחוף את האף לשום סוגיה שקשורה לישראל, אלא אם זה במסגרת פעילות שמובלת ע״י ארה״ב. 0. נאדה. לא תיווך, לא שיחות שלום, לא משא ומתן אזורי לפיתוח גז. כלום.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
אני לא חושב שאנשים מעריכים מספיק עד כמה האיחוד האירופי הוא בדיחה: 1. הסיבה המרכזית שרוסיה ובלארוס עושות מה שהן רוצות היא שרוסיה שומרת על האורות דולקים באירופה (כשליש מצריכת הגז, חצי מצריכת הנפט של האיחוד), והנפט והגז שלה עוברים דרך בלארוס.
2. גרמניה, הכוח הכלכלי המרכזי של האיחוד ודה-פקטו המנהיגה הפוליטית שלו, מסרבת לבטל את פרויקט nord stream 2, *שיגדיל* את צריכת הגז של אירופה מרוסיה, ויאפשר למוסקבה לנתק את הצינורות לפולין ואוקראינה ללא חשש לפגיעה בגרמניה.
3. אחרי כל צעד בוטה של רוסיה גרמניה הייתה יכולה להודיע שהיא מבטלת את הפרויקט, מאחלת לרוסיה בהצלחה, ומקימה מערך עצום של מתקנים לקבלת גז טבעי נוזלי מקטאר וארה״ב. במקום הגרמנים משחקים ב״איזון אסטרטגי״ בין רוסיה וארה״ב, שזה בת׳כלס אומר לנסות לא לעצבן את הרוסים ולהבטיח את>
חמאס השתלט על הרצועה בקיץ 2007. באותו זמן: 1. התנהלו שיחות אבו-מאזן-אולמרט, 2006-2008 (כולל ועידת אנאפוליס בנובמבר 2007). הייתה התקדמות להסכם כולל, אך השיחות נפלו לקראת סוף 2008, בעיקר עקב המצב הפוליטי-ביטחוני בארץ (חקירות אולמרט, ממשלת מעבר, מבצע עופרת יצוקה)>
>2. חידוש המשא ומתן ב-2010 בין ישראל לפלשתינים נפל על הפשרת הבנייה בהתנחלויות והדרישה הישראלית שהפלשתינים יכירו במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי כתנאי מקדים.>
משום שאתם אוהבים תרחישי קצה, ומפני שהטמפרטורות סביב אוקראינה מתחילות לעלות (מה שאמרתי שיקרה כבר לפני שלושה חודשים), בואו ננסה לענות על השאלה: למה הקרמלין רוצה לפרק את אוקראינה?
ועל שאלת המשנה: למה גיאו-אסטרטגיה חשובה בעידן של נשק גרעיני?
שרשור.
לרוסיה יש בעיה אסטרטגית בסיסית: למרות שהיא מדינה גדולה מאוד, האוכלוסייה מרוכזת בשטח קטן מאוד, עם מעט מאוד חיץ גיאוגרפי בינה ובין מדינות אחרות: רוב ״רוסיה״ חיה בחלק האירופי של המדינה, שנמצא במרחק של כ-500~ מהאיחוד האירופי.
ניתן לגשת ללב הדמוגרפי של רוסיה משלושה כיוונים: דרך המדינות הבלטיות, דרך בלארוס ומעבר סמולנסק, ודרך אוקראינה, חוצים את הדנייפר ופשוט ממשיכים צפונה למוסקבה. במפה: המהלכים הפותחים של הנאצים ימ״ש במבצע ברברוסה. בצפון דרך הבלטיות, במרכז דרך מעבר סמולנסק, בדרום חציית הדנייפר.
אני הורג זמן לפגישה, אז בואו נדבר קצת גיאופוליטיקה, מדיניות מוניטרית ושלוש שאלות: 1. למה הצילו את יוון מפשיטת רגל ב-2011? 2. למה בריטניה הצליחה לצאת מהאיחוד האירופי? 3. למה אם איטליה תנסה משהו דומה, גרמניה תפלוש אליה?
שרשור.
אחד התחומים הכי מרתקים בגיאופוליטיקה הוא זה של כלכלה פוליטית, במיוחד מדיניות מוניטרית. במילים פשוטות יותר, האופן שבו כסף מעצב את ההיסטוריה והכוח הלאומי של מדינה הוא תחום מרתק.
החוזק של הסטרלינג אפשר לבריטניה לגייס חוב עצום ולממן את המלחמה נגד נפוליאון, והחשש מפני החלשה של הסטרלינג עקב מאזן מסחר שלילי עם סין הביא את בריטניה לייצא אופיום הודי לסין, מה שהסתיים במלחמות האופיום. jstor.org/stable/2122576…
הערה: אין תחרות אמיתית בין ארה״ב לסין על האיחוד האירופי, משלושה טעמים: 1. האיחוד צריך דולרים אמריקנים כדי שהאירו לא יתנדף. 2. האיחוד צריך חיילים אמריקנים כדי לבלום את רוסיה. 3. סין היא מדינה טוטליטרית. היחידים שזה לא מעניין אותם הם קונצרנים גרמנים (מפתיע).
בריטניה ויפן הן שני קשרי החוץ הכי חשובים של ישראל אחרי ארה״ב. האובססיה שלנו עם מה חושבים עלינו בבית הלבן היא לא רק אינפנטילית, היא חוסמת אותנו מלראות את תהליכי העומק של הזירה הבינלאומית ואיך אנחנו יכולים לשפר את עמדתנו. ישראל צריכה להפסיק להתמקד רק בקשר המיוחד עם וושינגטון,>
> ולהתחיל לחשוב איך אנחנו משתלבים באנגלו-ספרה מורחבת (ארה״ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו-זילנד, הודו ויפן). capx.co/the-anglospher…
האנגלו-ספרה (ארה״ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד) הייתה מאז אמצע המאה ה-20 בלב של מה שאנחנו חושבים עליו כמערב. ברית ה-Five Eyes הפכה אותן לארגון מודיעין האותות הגדול בעולם, והן בדרך כלל פעלו צבאית ודיפלומטית יחד (במיוחד ארה״ב-בריטניה-אוסטרליה). en.wikipedia.org/wiki/Five_Eyes