משום שאתם אוהבים תרחישי קצה, ומפני שהטמפרטורות סביב אוקראינה מתחילות לעלות (מה שאמרתי שיקרה כבר לפני שלושה חודשים), בואו ננסה לענות על השאלה: למה הקרמלין רוצה לפרק את אוקראינה?
ועל שאלת המשנה: למה גיאו-אסטרטגיה חשובה בעידן של נשק גרעיני?
שרשור.
לרוסיה יש בעיה אסטרטגית בסיסית: למרות שהיא מדינה גדולה מאוד, האוכלוסייה מרוכזת בשטח קטן מאוד, עם מעט מאוד חיץ גיאוגרפי בינה ובין מדינות אחרות: רוב ״רוסיה״ חיה בחלק האירופי של המדינה, שנמצא במרחק של כ-500~ מהאיחוד האירופי.
ניתן לגשת ללב הדמוגרפי של רוסיה משלושה כיוונים: דרך המדינות הבלטיות, דרך בלארוס ומעבר סמולנסק, ודרך אוקראינה, חוצים את הדנייפר ופשוט ממשיכים צפונה למוסקבה. במפה: המהלכים הפותחים של הנאצים ימ״ש במבצע ברברוסה. בצפון דרך הבלטיות, במרכז דרך מעבר סמולנסק, בדרום חציית הדנייפר.
אסטרטגית הביטחון הלאומי של רוסיה מבקשת למנוע פלישה מאסיבית ללב שלה. הרוסים איבדו את המדינות הבלטיות לנאט״ו ולאיחוד, אך הם מחזיקים בבלארוס וקלינינגרד, יכולים לנתק את המדינות הבלטיות ולמנוע כל פלישה דרך מעבר סמולנסק.
״החור״ שנשאר לרוסיה היא אוקראינה - הרוסים צריכים להבטיח שאוקראינה לא תהפוך לבסיס של נאט״ו. בכך הם גם ימנעו מנאט״ו שהעורף הדרומי שלו בטוח בכל תרחיש של פלישה לרוסיה דרך בלארוס, וגם יאפשר לכוחות רוסים לחצות את הדנייפר במהירות ולאיים על פולין, ״מרכז המסה״ של נאט״ו בכל תרחיש מלחמה.
הדרך להבטיח זאת היא לפרק את אוקראינה לגורמים. הסיבה שהרוסים תומכים בחבל הבדלני במזרח המדינה הוא לא כדי לספח אותו, אלא כדי ש*אוקראינה* תחזיר אותו כרפובליקות אוטונומיות רוסיות. במקרה הסביר הרפובליקות האלו יתקעו טריז לכל התקרבות בין קייב למערב,>
> ויעודדו מחוזות נוספים לדרוש עצמאות. במקרה המאוד טוב (לרוסיה), השילוב שלהן בחזרה יעורר מלחמת אזרחים חדשה באוקראינה בין לאומנים אוקראינים ורוסים. warontherocks.com/2019/02/implem…
יש לאוקראינה עוד כמה מחוזות דוברי רוסית שעדיין לא זכו ״לעצמאות״.
כל זה אבל מעורר שאלה לגיטימית: לרוסיה יש אלפי ראשי נפץ גרעינים. למה שהיא תפחד מפלישה מערבית אליה? הרי היא יכולה בלחיצת כפתור להשמיד את העולם - האם זו לא הרתעה מספיקה?
טוב, לא.
בשביל להבין למה, בואו נשחק עם תרחיש קיצון. בתרחיש הזה נניח שרוסיה ב-20 השנים האחרונות הייתה פודל - בלי חדירות למדינות סביבה, בלי פיתוח של נשק גרעיני, פוטין השתלט על המדינה אך נמנע מפעולות אגרסיביות החוצה.
בתרחיש הזה בלארוס היא מדינת חיץ בין האיחוד ורוסיה, המדינות הבלטיות חלק מנאט״ו ואוקראינה עומדת להיות. לרוסיה יש כוח צבאי משמעותי, אך זה מתגמד מול הכוחות שיש לנאט״ו במזרח אירופה.
התרחיש שלנו מתחיל בגל מהומות ששוטף את רוסיה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. המפגינים יוצאים במאות אלפים לרחובות, והקרמלין בתגובה... טוב, שובר להם את העצמות.
המערב דורש מפוטין להפסיק את האלימות, ומזהיר שהוא יהיה מוכן להפעיל סנקציות כלכליות ואחרות נגד מוסקבה. בתגובה, צינורות הגז של רוסיה לאירופה חווים ״תקלות״, ואירופה נותרת ללא גז טבעי.
משום שאין לחץ צבאי כלשהו על נאט״ו, הוא חופשי לתגבר את כוחותיו במזרח אירופה. אוגדות שריון מגיעות למדינות הבלטיות, הצי השישי נכנס לים השחור ומפציצי B-2 מתחילים להופיע ברדאר של הרוסים מעל הים הצפוני.
מוסקבה דורשת שנאט״ו תוריד כוננות. נאט״ו דורשת שמוסקבה תחזיר את הגז ותפסיק להכות במפגינים. הרוסים מכריזים על כוננות אסטרטגית של מערך הטילים הגרעינים שלהם ומתחילים להזרים כוחות לגבול עם נאט״ו.
זה אבל מאוחר מדי.
בגל המתקפה הראשון של נאט״ו, מפציצי B-2 מוחקים את רוב ההגנה האווירית של רוסיה ואת הסוללות הגרעיניות במזרח אירופה. כלי סייבר משבשים את התקשורת, ומפציצי B-52 כותשים את הכוחות הרוסים בגבול עם אוקראינה והמדינות הבלטיות.
מה שנאט״ו לא עושה הוא לכתוש את הכוחות במעבר סמולנסק. בעוד כוחות שריון של נאט״ו זורמים לדרום וצפון רוסיה, מרכז רוסיה, מוסקבה, נותרת בטוחה. למה? כדי שלקרמלין תהיה ברירה - להיכנע, או להתחיל שואה גרעינית.
במשך כשבועיים הרוסים מנסים להילחם, אך העליונות הקונבנציונאלית של נאט״ו מנצחת. סנט פטרסבורג נתונה תחת מצור, הדרכים לקווקז נותקו, ופוטין נאלץ להשלים עם הניצחון של נאט״ו. הוא נכנע, מתפטר ורוסיה מפסיקה להיות מעצמה משמעותית, מחולקת לאזורי השפעה בין האיחוד האירופי וסין.
עכשיו את קוראים את זה וחושבים ״בולשיט״ ובהחלט בולשיט - הרוסים עובדים בשני ווקטורים מרכזים לוודא שתרחיש כזה לא יקרה: הם מפתחים יכולות להפעיל נשק גרעיני בהיקף מצומצם, כך שאם נאט״ו תנסה להכניס קווי שריון לרוסיה הם יענו בפצצות גרעין קטנות היקף.tandfonline.com/doi/full/10.10…
הם דואגים שבכל פתיחה של סכסוך קונבנציונאלי, תהיה להם את העמדה העדיפה גיאו-אסטרטגית: הם יוכלו לנתק את המדינות הבלטיות במהירות, למנוע כל כניסה ללב הרוסי דרך בלארוס ולאיים על פולין משתי חזיתות.
בסופו של יום, לרוסיה יש יתרון אחד ברור על ארה״ב והמעצמות האירופיות (בריטניה, גרמניה, צרפת) במזרח אירופה: עבורה זה משחק של הישרדות. עבורן זה בעיקר משחק של בלימה.
זה אומר שלרוסים יש סיבולת נזק גבוהה יותר, מה שמביא אותם להיות מוכנים להסלמה מהירה יותר עם המערב.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
אני הורג זמן לפגישה, אז בואו נדבר קצת גיאופוליטיקה, מדיניות מוניטרית ושלוש שאלות: 1. למה הצילו את יוון מפשיטת רגל ב-2011? 2. למה בריטניה הצליחה לצאת מהאיחוד האירופי? 3. למה אם איטליה תנסה משהו דומה, גרמניה תפלוש אליה?
שרשור.
אחד התחומים הכי מרתקים בגיאופוליטיקה הוא זה של כלכלה פוליטית, במיוחד מדיניות מוניטרית. במילים פשוטות יותר, האופן שבו כסף מעצב את ההיסטוריה והכוח הלאומי של מדינה הוא תחום מרתק.
החוזק של הסטרלינג אפשר לבריטניה לגייס חוב עצום ולממן את המלחמה נגד נפוליאון, והחשש מפני החלשה של הסטרלינג עקב מאזן מסחר שלילי עם סין הביא את בריטניה לייצא אופיום הודי לסין, מה שהסתיים במלחמות האופיום. jstor.org/stable/2122576…
הערה: אין תחרות אמיתית בין ארה״ב לסין על האיחוד האירופי, משלושה טעמים: 1. האיחוד צריך דולרים אמריקנים כדי שהאירו לא יתנדף. 2. האיחוד צריך חיילים אמריקנים כדי לבלום את רוסיה. 3. סין היא מדינה טוטליטרית. היחידים שזה לא מעניין אותם הם קונצרנים גרמנים (מפתיע).
בריטניה ויפן הן שני קשרי החוץ הכי חשובים של ישראל אחרי ארה״ב. האובססיה שלנו עם מה חושבים עלינו בבית הלבן היא לא רק אינפנטילית, היא חוסמת אותנו מלראות את תהליכי העומק של הזירה הבינלאומית ואיך אנחנו יכולים לשפר את עמדתנו. ישראל צריכה להפסיק להתמקד רק בקשר המיוחד עם וושינגטון,>
> ולהתחיל לחשוב איך אנחנו משתלבים באנגלו-ספרה מורחבת (ארה״ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו-זילנד, הודו ויפן). capx.co/the-anglospher…
האנגלו-ספרה (ארה״ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד) הייתה מאז אמצע המאה ה-20 בלב של מה שאנחנו חושבים עליו כמערב. ברית ה-Five Eyes הפכה אותן לארגון מודיעין האותות הגדול בעולם, והן בדרך כלל פעלו צבאית ודיפלומטית יחד (במיוחד ארה״ב-בריטניה-אוסטרליה). en.wikipedia.org/wiki/Five_Eyes
מחשבה לבוקר:
ישראל נמצאת בדילמה ביחס למגעים בין ארה״ב לאיראן וכל הסכם חלקי שיהיה -
מצד אחד, התנגדות מוחלטת למגעים תמנע מאיתנו (שוב) להיות בשולחן המו״מ ואת היכולת להשפיע עליו.
מצד שני, תמיכה שלנו במו״מ שמתעלם מהטרור האזורי של איראן ואיום הטילים>
> יעזור לממשל להכשיר אותו בדעת הקהל ובקונגרס ולהסיר סנקציות הקשורות לפעילות הטרור של איראן, בטענה ש״ישראל מכירה ומסכימה״. במילים אחרות, הרצון שלנו להיות בשולחן יכול להקל על הממשל להגיע להסכם רע לנו.
יכול להיות שהצעד החכם הוא להבהיר בצורה פומבית את הנקודות שישראל רואה כקריטיות לכל הסכם טוב, מתוך ידיעה שממשל ביידן לא יוכל להביא את איראן להסכים להן. אנחנו לא נתנגד למו״מ, רק נתנגד להסכם רע שמסכן את ביטחון ישראל וביטחון ארה״ב (איום הטילים, הקשר האיראני-קוריאני)
הגרף השבועי הוא פינה שבועית ב״משחק הגדול״ - אחת לשבוע, בימי חמישי, תקבלו גרף (או מפה) שיעשה לכם קצת סדר במה קורה בעולם. הגרף נלקח מהניתוחים המפורסמים אחת לשבוע בפל״ג, מועדון המנויים של המשחק הגדול.
גרמניה היא מעצמה יוצאת דופן מהרבה בחינות, אך אולי השתיים החשובות ביותר, שגם מעלות הכי הרבה סימני שאלה, הן אלו:
מצד אחד, מבין הכלכלות הגדולות של העולם, גרמניה חריגה בתלות שלה בייצוא. ייצוא מהווה כמעט מחצית מהתמ״ג הגרמני, אך רק 20% מזה הסיני או 12% מזה האמריקני.>
> גרמניה בנתה כלכלת ייצור מתקדמת שמכוונת בעיקר לשווקים עולמיים, ולא לצריכה פנימית.
זה אגב מה שכתבתי בהקשר של מדיניות החוץ הצפויה של ביידן, לפני שלושה חודשים:
״אחת הנקודות שאני שב ומדגיש מפני שהן כל-כך חשובות לכל מי שמקווה להצליח בעולם, היא שהגלובליזציה הניאו-ליברלית הסתימה. הזרימה החופשית של הון, סחורות ואנשים, עם מעט מאוד רגולציה מצד המדינות המתועשות, הסתימה>
> מה שהולך להיות היא גלובליזציה לאומית יותר, בה המדינות המתועשות, ובראשן ארה״ב, מחפשות איך להגדיל את התעסוקה שלהן, לא המסחר שלהן.