טוב, התייחסות לפרק 206 של חיות כיס, על יחסי סין-ארה״ב:
יש שתי בעיות מרכזיות לפרק - הצגה חד-צדדית של סין כמעצמת על עולה, וחוסר התייחסות לבעיות הקונקרטיות והאמיתיות שיש לה. זה לא שהפרק שוגה עובדתית במשהו, הוא פשוט נותן תמונה חלקית מאוד וניתוח לא נכון. שרשור. kan.org.il/podcast/progra…
הפרק לא מתייחס בשום מקום לאיך סין הצליחה להשיג צמיחה מרשימה ב-2008-2009 למרות המיתון העולמי. התשובה היא פשוטה: כמויות אשראי שנדחפו למשק. הפרק לא מתייחס לבעיות המבניות שבועת האשראי העצומה של סין גרמה למשק. >greatgame.blog/2019/07/13/%d7…
> יש התייחסות לרמת התשתיות בסין, אך ללא אזכור שההשקעות בתשתיות נובעות מבועת האשראי ומעידוד הממשלה לעמוד ביעדי תמ״ג, ללא הצדקה כלכלית אמיתית. reuters.com/article/china-…
עוד אמירה היא שסין ״אוטוטו״ תעקוף את ארה״ב ככלכלה הגדולה בעולם. שתי נקודות:
א׳ ההערכה הנוכחית מדברת על 2028. זה לא בדיוק מחר.
ב׳ הערכות האלה מתבססות על צמיחה שנתית מהירה יותר בסין יחסית לארה״ב. זו תחזית ספקולטיבית, לא עובדה. bbc.com/news/world-asi…
הפרק גם מדבר על המגזר הפרטי העוצמתי של סין, ועל ההשקעה הרבה במחקר ופיתוח. זה נכון.
מה שהוא לא מזכיר הוא שחברות ממשלתיות מקבלות יותר משאבים מחברות פרטיות, שיותר מחקר ופיתוח הולך אליהן, ושהן נהנות מתנאי אשראי טובים יותר. זאת למרות שהן פחות יעילות בכל מדד. imf.org/en/Publication…
ההשקעה הסינית במחקר ופיתוח היא לא אפקטיבית פעמים רבות, בגלל שרוב המשאבים הולכים לחברות ממשלתיות. לדוגמה, למרות השקעה מאסיבית בשבבים, סין עדיין צריכה לייבא את רוב השבבים שלה ממדינות זרות. היצרנים שלה מפגרים מול יצרנים כמו סמסונג, TSMC ואפילו אינטל.foreignpolicy.com/2020/12/14/chi…
הפרק גם לא מזכיר א, מהבעיות הגדולות באמת של סין. הוא מזכיר שחיתות, אבל שחיתות הייתה בעיה לפני 9 שנים כששי ג׳ינפינג נכנס לשלטון ועשה ניקוי אורוות רציני במפלגה ובמדינה. greatgame.blog/2019/05/18/%d7…
אילו בעיות? הנה 3: 1. יש הבדלים תהומיים בין רמת הפיתוח במזרח המדינה ומרכז ומערב המדינה. המזרח הוא עשיר ומבוסס יחסית, בעוד המרכז והמערב הם עדיין מדינות עולם שלישי. geopoliticalfutures.com/china-as-a-thi…
2. מערכת רישום מקום הפכה כ-200 מיליון עובדים בסין לאזרחים סוג ב׳, שעובדים בערים אבל לא מקבלים גישה לשירותים חברתיים, חינוך או רפואה. הדבר יוצר מעמד של עובדים מנוצלים שמזין את התעשייה הסינית בכוח עבודה זול, אך לא יכולים לצרוך, מה שמאיים על המשך הצמיחה. foreignaffairs.com/articles/china…
3. יש גם שאלה גדולה בנוגע להמשך הצמיחה של הכלכלה הסינית, לאור ההזדקנות המהירה של האוכלוסייה והיעדר מערכת רווחה שתוכל לתמוך בכל הגמלאים החדשים (יהיו שליש מהאוכלוסייה ב-2050).
אבל אני חושב שהבעיה הכי גדולה של הפרק היא שהוא לא סוקר את התגובה המערבית שקרתה רק ב-2020 לסין, ואת ההתמוטטות של הכוח ״הרך״ של סין במערב שנגרם עקב הקורונה והתגובה שלה למגיפה.
כך לדוגמה מציין שאול שבריטניה חתמה עם חוואווי שתקים את תשתית ה-5G שלה, לקול מחאת האמריקנים. נכון בהחלט. הוא רק לא מציין שבקיץ 2020 הבריטים הפכו את ההחלטה. cnbc.com/2020/11/30/uk-…
הבריטים הפכו את ההחלטה בגלל חוק הביטחון לאומי של הונג קונג שנחקק בסין, ובעצם חיסל את האוטונומיה של האי. לא רק בריטניה חסמה את חוואווי, אלא גם צרפת, יפן, פולין ורוב מזרח אירופה. הצלחה מרשימה של ממשל טראמפ עם יוזמת הרשת הנקייה. ge.usembassy.gov/expanded-clean…
מציינים בפודקסט שהאיחוד האירופי חתם בסוף 2020 על הסכם השקעה עם סין. נכון מאוד. לא מציינים שהפרלמנט של האיחוד הקפיא לאחר מכן את אישור ההסכם ברוב גדול, לאחר שהטיל סנקציות על סין בעקבות שינג׳יאנג. reuters.com/world/china/eu…
אין גם שום אזכור של הקוואד - פורום אסטרטגי של ארה״ב, הודו, יפן ואוסטרליה - שהתגבש במהלך 2020; אין אזכור של מלחמת הסחר עם אוסטרליה; אין אזכור להתחזקות של טאיוואן בזירה הבינלאומית, ככל שהגישה המערבית לסין הפכה עוינת. pewresearch.org/global/2020/10…
יכול להיות שחלק מהבעיה היא שהפרק מנסה לטעון שהסכסוך בין סין וארה״ב הוא בעיקר טכנולוגי, כשהעובדות בשטח הן שהוא טכנולוגי-כלכלי-צבאי ודיפלומטי. ארה״ב בטווח של שנה שיגרה פעמיים שתי נושאות מטוסים לים סין הדרומי בשביל מפגן כוח מול הסינים. הפנטגון מתכונן להגדלת כוחות במזרח אסיה>
> יפן נמצאת בעיצומה של התחמשות מחדש מול האתגר הסיני. סין ב-2020 שרפה את רוב הקשרים שלה עם מעצמות המערב, והיא האיצה את ההתגבשות של קואליציות אזוריות נגדה.
סין לא תהיה בעוד עשור מעצמת העל השנייה של העולם - כי אין לה שום מחנה של בעלות ברית כמו מה שיש לארה״ב.>
> ממשל טראמפ ביטא את העובדה שסין היא מתחרה, לא ידיד, וארה״ב עובדת לבלום את הסינים. יש תוכניות, ויהיו עוד תוכניות: אם זה בבניית צי גדול יותר, חסימת השקעות סיניות בארה״ב, חסימת טכנולוגיה אמריקנית לסין, וכד׳ >
> העלייה של סין אינה בלתי נמנעת ואינה מובנת מאליה, והיה טוב אם הפרק לפחות יציג את כל מכלול הקשיים של בייג׳ין, במקום רק נרטיב ״סין מעצמת העל הבאה, המערב מנסה לחפש את עצמו״.
הרחבתי על כל הנושאים בסדרה שלי קיסר אדום, שבקרוב גם תצא כספר עיון: greatgame.blog/%d7%a7%d7%99%d…
ולמי שמתעניין בניתוח אקטואלי רחב יותר של הזירה הבינלאומית, אני מזמין אתכם להצטרף כמנויים לפל״ג, הפורום לשיח גיאופוליטי. פל״ג נותן לכם ניתוחי עומק אחת לשבוע על הזירה הבינלאומית, ומחזיק כיום כמעט 35 שעות של תוכן על כל סוגיה שתרצו, מסין עד צרפת באפריקה. greatgame.blog/options/%d7%94…
אני כמובן לא חושב ששום דבר מזה לא נעשה בגלל רוע חלילה או איזו כוונת זדון. יש באמת בעיה בארץ שרוב מי שעוסק בסין מקבל כתורה מסיני את העלייה הסינית, ולכן לא מחפש שום עובדה לאתגר את הנרטיב.
אני כמובן לא חושב ששום דבר מזה נעשה בגלל*
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
כמה נקודות אסטרטגיות לממשלה החדשה שבתקווה יגיעו לאנשים הרלוונטים: 1. האתגר הכי גדול של ארה״ב בעתיד הנראה לעין הוא בלימת סין במזרח אסיה. ארה״ב תשקיע את רוב הקשב והמשאבים שלה בבנייה צבאית, כלכלית וטכנולוגית מול בייג׳ין. about.bgov.com/news/biden-con… >
> זה אומר שלוושינגטון יהיה קשב נמוך עד אפסי לישראל ולכל מה שקורה במזרח התיכון אלא אם זה בוער. זה טוב לנו, זה רע לנו, אבל זו עובדה. וושינגטון לא תפציץ באיראן. וושינגטון לא ממש תתעניין במה אנחנו עושים כאן.
2. המהלך הכי חשוב של ישראל באזור הוא להמשיך את נרמול היחסים עם המרחב הערבי, בשביל להגדיל את האופציות האסטרטגיות שלנו. הפיתוי הוא להתניע את תהליך השלום, שנתפס כתנאי בשביל המשך הנרמול.
אל. אל תחיו את תהליך השלום. הוא חסר הגיון – הסכמי שלום לא יוצרים שלום – והוא מעמיד את ישראל>
אני לא חושב שאנשים מעריכים מספיק עד כמה האיחוד האירופי הוא בדיחה: 1. הסיבה המרכזית שרוסיה ובלארוס עושות מה שהן רוצות היא שרוסיה שומרת על האורות דולקים באירופה (כשליש מצריכת הגז, חצי מצריכת הנפט של האיחוד), והנפט והגז שלה עוברים דרך בלארוס.
2. גרמניה, הכוח הכלכלי המרכזי של האיחוד ודה-פקטו המנהיגה הפוליטית שלו, מסרבת לבטל את פרויקט nord stream 2, *שיגדיל* את צריכת הגז של אירופה מרוסיה, ויאפשר למוסקבה לנתק את הצינורות לפולין ואוקראינה ללא חשש לפגיעה בגרמניה.
3. אחרי כל צעד בוטה של רוסיה גרמניה הייתה יכולה להודיע שהיא מבטלת את הפרויקט, מאחלת לרוסיה בהצלחה, ומקימה מערך עצום של מתקנים לקבלת גז טבעי נוזלי מקטאר וארה״ב. במקום הגרמנים משחקים ב״איזון אסטרטגי״ בין רוסיה וארה״ב, שזה בת׳כלס אומר לנסות לא לעצבן את הרוסים ולהבטיח את>
חמאס השתלט על הרצועה בקיץ 2007. באותו זמן: 1. התנהלו שיחות אבו-מאזן-אולמרט, 2006-2008 (כולל ועידת אנאפוליס בנובמבר 2007). הייתה התקדמות להסכם כולל, אך השיחות נפלו לקראת סוף 2008, בעיקר עקב המצב הפוליטי-ביטחוני בארץ (חקירות אולמרט, ממשלת מעבר, מבצע עופרת יצוקה)>
>2. חידוש המשא ומתן ב-2010 בין ישראל לפלשתינים נפל על הפשרת הבנייה בהתנחלויות והדרישה הישראלית שהפלשתינים יכירו במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי כתנאי מקדים.>
משום שאתם אוהבים תרחישי קצה, ומפני שהטמפרטורות סביב אוקראינה מתחילות לעלות (מה שאמרתי שיקרה כבר לפני שלושה חודשים), בואו ננסה לענות על השאלה: למה הקרמלין רוצה לפרק את אוקראינה?
ועל שאלת המשנה: למה גיאו-אסטרטגיה חשובה בעידן של נשק גרעיני?
שרשור.
לרוסיה יש בעיה אסטרטגית בסיסית: למרות שהיא מדינה גדולה מאוד, האוכלוסייה מרוכזת בשטח קטן מאוד, עם מעט מאוד חיץ גיאוגרפי בינה ובין מדינות אחרות: רוב ״רוסיה״ חיה בחלק האירופי של המדינה, שנמצא במרחק של כ-500~ מהאיחוד האירופי.
ניתן לגשת ללב הדמוגרפי של רוסיה משלושה כיוונים: דרך המדינות הבלטיות, דרך בלארוס ומעבר סמולנסק, ודרך אוקראינה, חוצים את הדנייפר ופשוט ממשיכים צפונה למוסקבה. במפה: המהלכים הפותחים של הנאצים ימ״ש במבצע ברברוסה. בצפון דרך הבלטיות, במרכז דרך מעבר סמולנסק, בדרום חציית הדנייפר.
אני הורג זמן לפגישה, אז בואו נדבר קצת גיאופוליטיקה, מדיניות מוניטרית ושלוש שאלות: 1. למה הצילו את יוון מפשיטת רגל ב-2011? 2. למה בריטניה הצליחה לצאת מהאיחוד האירופי? 3. למה אם איטליה תנסה משהו דומה, גרמניה תפלוש אליה?
שרשור.
אחד התחומים הכי מרתקים בגיאופוליטיקה הוא זה של כלכלה פוליטית, במיוחד מדיניות מוניטרית. במילים פשוטות יותר, האופן שבו כסף מעצב את ההיסטוריה והכוח הלאומי של מדינה הוא תחום מרתק.
החוזק של הסטרלינג אפשר לבריטניה לגייס חוב עצום ולממן את המלחמה נגד נפוליאון, והחשש מפני החלשה של הסטרלינג עקב מאזן מסחר שלילי עם סין הביא את בריטניה לייצא אופיום הודי לסין, מה שהסתיים במלחמות האופיום. jstor.org/stable/2122576…
הערה: אין תחרות אמיתית בין ארה״ב לסין על האיחוד האירופי, משלושה טעמים: 1. האיחוד צריך דולרים אמריקנים כדי שהאירו לא יתנדף. 2. האיחוד צריך חיילים אמריקנים כדי לבלום את רוסיה. 3. סין היא מדינה טוטליטרית. היחידים שזה לא מעניין אותם הם קונצרנים גרמנים (מפתיע).