הרוגים אמריקנים בשני פיצוצים ליד שדה התעופה בקאבול.
האופן שבו היציאה מאפגניסטן מתנהלת היא כישלון מחפיר לממשל ביידן. יהיה מעניין לראות איך זה יתבטא במספרי התמיכה בממשל. nytimes.com/live/2021/08/2…
בום! דאע״ש.
אם אני הייתי הטאליבאן הייתי מחפש כל דביל עם קשר כלשהו למדינה האיסלמית ומוציא אותו להורג.
הפיגוע הזה קרוב לודאי נועד לתקוע את האמריקנים עוד זמן במדינה, וללחוץ את הטאליבאן.
עובדה לא פופולרית: נתניהו נלחם עשור כאריה נגד פרויקט הגרעין האיראני, וכל מה שקיבלנו הוא שטהרן מתקדמת להיות מדינת סף-גרעינית.
אני חוזה שרבים יגיבו ב: 1. אבל תחשוב מה היה קורה אם הוא לא היה נאבק! 2. אם רק טראמפ היה נבחר לכהונה שנייה! 2. א. וריאציה אחרת - ביידן/אובמה אשמים!
ולזה אני משיב: אבל הוא לא נבחר. ואיראן מתקדמת לנשק גרעיני. אלו העובדות.
הטיעון ״אם טראמפ היה נבחר״ היה מחזיק מים אם הייתה לנו איזו מגמה לפני 2020 שתעיד שהאיראנים נסוגים במשהו, שהסנקציות משפיעות על ההתנהגות שלהם.
הסנקציות הפכו את העם האיראני אומלל יותר, ואת המנהיגות בטהרן נחושה יותר.
יש לנו גם מקרה דומה של שלטון אנטי-אמריקני שעמד וממשיך לעמוד מול>
האם הדולר ימשיך להיות מטבע הרזרבה העולמי בעתיד הנראה לעין? כן.
האם היואן יכול להפוך למטבע רזרבה חדש? תיאורטית כן, מאוד לא סביר.
האם הביטקוין יהיה מטבע הרזרבה החדש וידיח את הדולר? לא.
שרשור.
אפתח בשלוש הערות:
כל מה שאני כותב כאן אינה המלצה פיננסית או חלופה להמלצה. כל מה שתחליטו לעשות בעקבות השרשור הוא על אחריותכם בלבד.
אינני מחזיק ביטקוין או כל מטבע קריפטו אחר, ואין לי כוונה להחזיק.
אתם לא הולכים להתעשר מהשרשור הזה.
אז אחרי שהבהרנו את זה, בואו נדבר על השאלה המרכזית שמעסיקה את כולם: האם הדולר יפסיק להיות מטבע הרזרבה העולמי?
באופק זמן מספיק ארוך (200 שנה נגיד) - אולי, אבל אופק זמן כזה לא ממש עוזר לנו.
האם הוא יפסיק להיות מטבע הרזרבה בעתיד הנראה לעין (20-30 השנים הבאות)? לא.
טוב, התייחסות לפרק 206 של חיות כיס, על יחסי סין-ארה״ב:
יש שתי בעיות מרכזיות לפרק - הצגה חד-צדדית של סין כמעצמת על עולה, וחוסר התייחסות לבעיות הקונקרטיות והאמיתיות שיש לה. זה לא שהפרק שוגה עובדתית במשהו, הוא פשוט נותן תמונה חלקית מאוד וניתוח לא נכון. שרשור. kan.org.il/podcast/progra…
הפרק לא מתייחס בשום מקום לאיך סין הצליחה להשיג צמיחה מרשימה ב-2008-2009 למרות המיתון העולמי. התשובה היא פשוטה: כמויות אשראי שנדחפו למשק. הפרק לא מתייחס לבעיות המבניות שבועת האשראי העצומה של סין גרמה למשק. >greatgame.blog/2019/07/13/%d7…
> יש התייחסות לרמת התשתיות בסין, אך ללא אזכור שההשקעות בתשתיות נובעות מבועת האשראי ומעידוד הממשלה לעמוד ביעדי תמ״ג, ללא הצדקה כלכלית אמיתית. reuters.com/article/china-…
כמה נקודות אסטרטגיות לממשלה החדשה שבתקווה יגיעו לאנשים הרלוונטים: 1. האתגר הכי גדול של ארה״ב בעתיד הנראה לעין הוא בלימת סין במזרח אסיה. ארה״ב תשקיע את רוב הקשב והמשאבים שלה בבנייה צבאית, כלכלית וטכנולוגית מול בייג׳ין. about.bgov.com/news/biden-con… >
> זה אומר שלוושינגטון יהיה קשב נמוך עד אפסי לישראל ולכל מה שקורה במזרח התיכון אלא אם זה בוער. זה טוב לנו, זה רע לנו, אבל זו עובדה. וושינגטון לא תפציץ באיראן. וושינגטון לא ממש תתעניין במה אנחנו עושים כאן.
2. המהלך הכי חשוב של ישראל באזור הוא להמשיך את נרמול היחסים עם המרחב הערבי, בשביל להגדיל את האופציות האסטרטגיות שלנו. הפיתוי הוא להתניע את תהליך השלום, שנתפס כתנאי בשביל המשך הנרמול.
אל. אל תחיו את תהליך השלום. הוא חסר הגיון – הסכמי שלום לא יוצרים שלום – והוא מעמיד את ישראל>
אני לא חושב שאנשים מעריכים מספיק עד כמה האיחוד האירופי הוא בדיחה: 1. הסיבה המרכזית שרוסיה ובלארוס עושות מה שהן רוצות היא שרוסיה שומרת על האורות דולקים באירופה (כשליש מצריכת הגז, חצי מצריכת הנפט של האיחוד), והנפט והגז שלה עוברים דרך בלארוס.
2. גרמניה, הכוח הכלכלי המרכזי של האיחוד ודה-פקטו המנהיגה הפוליטית שלו, מסרבת לבטל את פרויקט nord stream 2, *שיגדיל* את צריכת הגז של אירופה מרוסיה, ויאפשר למוסקבה לנתק את הצינורות לפולין ואוקראינה ללא חשש לפגיעה בגרמניה.
3. אחרי כל צעד בוטה של רוסיה גרמניה הייתה יכולה להודיע שהיא מבטלת את הפרויקט, מאחלת לרוסיה בהצלחה, ומקימה מערך עצום של מתקנים לקבלת גז טבעי נוזלי מקטאר וארה״ב. במקום הגרמנים משחקים ב״איזון אסטרטגי״ בין רוסיה וארה״ב, שזה בת׳כלס אומר לנסות לא לעצבן את הרוסים ולהבטיח את>
חמאס השתלט על הרצועה בקיץ 2007. באותו זמן: 1. התנהלו שיחות אבו-מאזן-אולמרט, 2006-2008 (כולל ועידת אנאפוליס בנובמבר 2007). הייתה התקדמות להסכם כולל, אך השיחות נפלו לקראת סוף 2008, בעיקר עקב המצב הפוליטי-ביטחוני בארץ (חקירות אולמרט, ממשלת מעבר, מבצע עופרת יצוקה)>
>2. חידוש המשא ומתן ב-2010 בין ישראל לפלשתינים נפל על הפשרת הבנייה בהתנחלויות והדרישה הישראלית שהפלשתינים יכירו במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי כתנאי מקדים.>