אחת ההיפותזות המענינות שתופסות תאוצה בחודשים האחרונים כדי להסביר למה חלק מהאנשים חולים קשה בקוויד19 וחלק בצורה קלה, נוגעת לכך שמוצאים אצל הרבה חולים קשים נוגדנים עצמיים נגד כל מיני חלבונים של מערכת החיסון > 
זה עדיין בגדר היפותזה ולא מאוד ברור מה גורם לזה ואיך לזהות אנשים כאלו לפני שזה קורה, אבל הרעיון הוא די פשוט - יש קבוצה של חלבונים מאוד חשובים למערכת החיסון, ספציפית קבוצה שנקראת אינטרפרונים מסוג 1. >
אינטרפרונים הם ציטוקינים, וכבר דיברתי על ציטוקינים והשם שלהם כמובן עולה בהקשר של סערות ציטוקנים. תזכורת קצרה - ציטוקינים זה הדרך של מערכת החיסון לתקשר עם עצמה ועם תאי הגוף. מדובר בחומרים מסיסים שתאים מפרישים וכשתאים אחרים קולטים אותם, הם מייצרים גובה ספציפית לציטוקין שהם קלטו. >
אינטרפרונים הם קלאסה מאוד מעניינת של ציטוקינים שרובם קשורים למנגנונים תאיים או מנגונונים של מערכת החיסון שתפקידם התראה, עיקוב והשמדה של פתוגנים תוך תאיים, כלומר בעיקר נגיפים. השם אינטרפרון מגיע מהמלה interfere - להפריע או לעקב, כי כשהתגלו זה היה בקונטקסט של עיקוב נגיפים. >
אז מה קורה פה? לא ברור כל-כך, אבל נראה שנגיפי הקורונה, אולי בגלל הצורה שהם מתרבים בתוך התא, אולי מסיבות אחרות, מעודדים יצירה של נוגדנים עצמיים שחוסמים את הפעילות של אינטרפרונים מסויימים. החסימה הזה מונעת מהגוף להפעיל מנגנונים אנטי-נגיפיים. >
זה בעצם כאילו "האוייב הפולש" מפריע לשידורי הרדיו של "הצבא המגן" שנלחם בו... אבל הוא עושה את זה בכך שהוא גורם לצבא המגן לפגוע בעצמו בשידורי הרדיו שלו... שזה די פסיכי. >
החסימה הזו של אינטרפרונים, מעבר לזה שהיא מונעת הפעלת מנגנונים שאמורים לסייע בעיקוב וחיסול הנגיף, גם גורמת למנגנונים אחרים לנסות לפצות על זה, ואז רואים חדירה מאסיבית של תאי מערכת החיסון לרקמה המודבקת, והפרשה של ציטוקינים לא ממשפחת האינטרפרון, שמביאה ליצירת אותה סערת ציטוקינים >
לחסימה של אינטרפרונים יכולה להיות גם השפעה על הפעלה של תאי T ותאי B, או יותר נכון על הדחיפה שלהם לכיוון מסויים של ייצור נוגדנים ותגובה תאית יעילה כנגד הנגיף, שמסתיימת ביצירה של נוגדנים פחות יעילים וחסינות פחות טובה בסוף המחלה, אצל חלק מהחולים. >
כרגע לא מאוד ברור מה הסיבה לכך, ומאוד יכול להיות שיש פה פרה-דיספוזיציה גנטית. אנחנו גם לא באמת יודעים אם זה משהו שיחודי לקוויד19 או שמתרחש גםבמחלות אחרות, ופשוט לא ראינו את זה קורה עד היום בתדירות כזו. >
לא ברור כל כך גם כמה זמן אותן נוגדנים עצמיים נשארים במערכת של אותם חולים, ואיך הם משפיעים על בריאותם והמדדים השונים שלהם במהלך הזמן הזה. נראה שגם אצל חלק מהחולים קשים, הגוף בסופו של דבר מצליח להתגבר על המכשול הזה, ולנצח את הנגיף, אם כי לא ברור מה טיב החסינות שנוצרה אצלם >
כשהתאיינתי לגלובס לפני כמה שבועות, אחד הדברים שאמרתי זה שאנחנו נכנסו למגפה הזו כמו שצבאות נכנסו למלחמת העולם הראשונה - על סוסים עם חרבות. ויצאו ממנה עם טנקים ומטוסים. אנחנו באמת לומדים המון מהמגפה הנוראית הזו, והכלים והידע שאנחנו רוכשים פה ילוו ווירולוגים ואימונולוגים במשך שנים.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
