אחת ההיפותזות המענינות שתופסות תאוצה בחודשים האחרונים כדי להסביר למה חלק מהאנשים חולים קשה בקוויד19 וחלק בצורה קלה, נוגעת לכך שמוצאים אצל הרבה חולים קשים נוגדנים עצמיים נגד כל מיני חלבונים של מערכת החיסון >
זה עדיין בגדר היפותזה ולא מאוד ברור מה גורם לזה ואיך לזהות אנשים כאלו לפני שזה קורה, אבל הרעיון הוא די פשוט - יש קבוצה של חלבונים מאוד חשובים למערכת החיסון, ספציפית קבוצה שנקראת אינטרפרונים מסוג 1. >
אינטרפרונים הם ציטוקינים, וכבר דיברתי על ציטוקינים והשם שלהם כמובן עולה בהקשר של סערות ציטוקנים. תזכורת קצרה - ציטוקינים זה הדרך של מערכת החיסון לתקשר עם עצמה ועם תאי הגוף. מדובר בחומרים מסיסים שתאים מפרישים וכשתאים אחרים קולטים אותם, הם מייצרים גובה ספציפית לציטוקין שהם קלטו. >
אינטרפרונים הם קלאסה מאוד מעניינת של ציטוקינים שרובם קשורים למנגנונים תאיים או מנגונונים של מערכת החיסון שתפקידם התראה, עיקוב והשמדה של פתוגנים תוך תאיים, כלומר בעיקר נגיפים. השם אינטרפרון מגיע מהמלה interfere - להפריע או לעקב, כי כשהתגלו זה היה בקונטקסט של עיקוב נגיפים. >
אז מה קורה פה? לא ברור כל-כך, אבל נראה שנגיפי הקורונה, אולי בגלל הצורה שהם מתרבים בתוך התא, אולי מסיבות אחרות, מעודדים יצירה של נוגדנים עצמיים שחוסמים את הפעילות של אינטרפרונים מסויימים. החסימה הזה מונעת מהגוף להפעיל מנגנונים אנטי-נגיפיים. >
זה בעצם כאילו "האוייב הפולש" מפריע לשידורי הרדיו של "הצבא המגן" שנלחם בו... אבל הוא עושה את זה בכך שהוא גורם לצבא המגן לפגוע בעצמו בשידורי הרדיו שלו... שזה די פסיכי. >
החסימה הזו של אינטרפרונים, מעבר לזה שהיא מונעת הפעלת מנגנונים שאמורים לסייע בעיקוב וחיסול הנגיף, גם גורמת למנגנונים אחרים לנסות לפצות על זה, ואז רואים חדירה מאסיבית של תאי מערכת החיסון לרקמה המודבקת, והפרשה של ציטוקינים לא ממשפחת האינטרפרון, שמביאה ליצירת אותה סערת ציטוקינים >
לחסימה של אינטרפרונים יכולה להיות גם השפעה על הפעלה של תאי T ותאי B, או יותר נכון על הדחיפה שלהם לכיוון מסויים של ייצור נוגדנים ותגובה תאית יעילה כנגד הנגיף, שמסתיימת ביצירה של נוגדנים פחות יעילים וחסינות פחות טובה בסוף המחלה, אצל חלק מהחולים. >
כרגע לא מאוד ברור מה הסיבה לכך, ומאוד יכול להיות שיש פה פרה-דיספוזיציה גנטית. אנחנו גם לא באמת יודעים אם זה משהו שיחודי לקוויד19 או שמתרחש גםבמחלות אחרות, ופשוט לא ראינו את זה קורה עד היום בתדירות כזו. >
לא ברור כל כך גם כמה זמן אותן נוגדנים עצמיים נשארים במערכת של אותם חולים, ואיך הם משפיעים על בריאותם והמדדים השונים שלהם במהלך הזמן הזה. נראה שגם אצל חלק מהחולים קשים, הגוף בסופו של דבר מצליח להתגבר על המכשול הזה, ולנצח את הנגיף, אם כי לא ברור מה טיב החסינות שנוצרה אצלם >
כשהתאיינתי לגלובס לפני כמה שבועות, אחד הדברים שאמרתי זה שאנחנו נכנסו למגפה הזו כמו שצבאות נכנסו למלחמת העולם הראשונה - על סוסים עם חרבות. ויצאו ממנה עם טנקים ומטוסים. אנחנו באמת לומדים המון מהמגפה הנוראית הזו, והכלים והידע שאנחנו רוכשים פה ילוו ווירולוגים ואימונולוגים במשך שנים.

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Aner Ottolenghi

Aner Ottolenghi Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @AnerOtto

27 Jan
ביקשו ממני אז-
מדוע אני לא מודאג *עדיין* מהווריאנטים החדשים, ככל שזה נוגע לחיסון ולמחלימים?

ראשית כי אנחנו יודעים מהניסיון האימונולוגי שלנו שזה לא כל-כך פשוט. החסינות שהגוף מייצר, במיוחד לנגיפים, היא בדרך כלל מאוד רחבה, כך שנגיף צריך לעבור שינויים מאוד דרמטיים כדי להתחמק ממנה >
מערכת החיסון פועלת במספר דרכים במקביל, אבל בתפישה הציבורית השתרשה המחשבה שנוגדנים הם החלק המרכזי של התגובה האימונית, וזה לא מדוייק.
זה לא שנוגדנים לא חשובים, הם חשובים מאוד! אבל מה שצריך להבין זה שנוגדנים הם גם אולי המרכיב החיסונים שהכי קל למדוד ולכמת. > Image
כתוצאה מכך קורה שהרבה מאוד מהמידע שלנו לגבי יעילות חיסונית מסתמך על נוגדנים, בעוד שמרכיבים אחרים, שהם לא פחות חשובים, נדחקים לרקע. מרכיבים כמו התגובה התאית של תאי T, שהיא לא פחות חשובה למאבק בנגיפים, ולמעשה קריטית ליצירת נוגדנים. >
Read 20 tweets
5 Jan
טוב, אני צריך להתחיל לעבוד, ומישהו שאל אותי בפייסבוק את השאלה הבאמת נפלאה - "למה לא להזריק לאנשים, במקום נוגדנים וחיסון, את ACE2, שיתחבר לנגיף וימנע ממנו להיקשר ל-ACE2 שעל התאים?".

אז הנה שרשור על האשה שבתמונה, משוואות דיפרנציאליות ונוגדנים. >
לאשה הזו קוראים מוד מנטן, והביולוגים שמביינכם אולי כבר צועקים - "מיכאליס-מנטן!". אז כן, זאת מנטן ממיכאליס-מנטן. אני מעלה אותה ולא את לאונור מיכאליס (שמופיע בתמונה למטה), כי זו אחת מהדוגמאות הנדירות האלו שהאשה שהייתה שם ותרמה מזמנה אשכרה זכתה לחלק מהתהילה. >
מיכאליס (ביוכימאי) ומנטן (רופאה) היו מהראשונים בעולם שניסו לתאר ולנתח תגובה ביולוגית באמצעות אנליזה ומידול מתמטי. זה היה בערך ב-1912 בברלין, והעבודה שלהם סבבה סביב אנזימים וסובסטראטים. אנזימים הם חלבונים שמסוגלים לבצע איזשהי מניפולציה. סובסטראט הוא החומר עליו מבוצעת המניפולציה.
Read 14 tweets
17 Nov 20
אולי נדבר קצת על RNA? אבל ממש קצת, כי זה עולם ומלואו. ליטרלי... RNA נחשבת למולקולה היסודית לחיים הראשונים בכדור הארץ הצעיר. תקופה שזכתה לכינוי - עולם ה-RNA. יש לה תפקידים רבים וניתן להעביר עליה, ומעבירים עליה קורסים שלמים. >
אז ראשית RNA זה ר"ת של חומצה גרעינית ריבוזית, או RiboNucleic Acid. זהו חומר שדומה מאוד ל-DNA, אך נחשב פחות יציב מחד, ומאידך (וכפועל יוצא) יותר אקטיבי ונכון להשתתף בתגובות כימיות.
בניגוד ל-DNA בעל מבנה הסליל הכפול המפורסם, RNA נוטה להיות חד גדילי, אך זה לא מחייב, ולעיתים הוא מתקפל על עצמו ליצירת מבנים מורכבים בעלי יכולות קטליטיות. תפקידו המוכר ביותר של ה-RNA הוא לשאת את המידע המקודד ב-DNA אל מחוץ לגרעין התא. >
Read 36 tweets
16 Nov 20
ישנן מיסקונספציות רבות לגבי פלצבו במחקרים. אחד השימושים שלו בשלב *הבטיחות* הוא לאתר תגובות לוואי שנובעות "מנוצבו". רבים מניחים שתכלית הפלצבו היא לאתר תגובות לוואי שליליות, אך לשם כך ברוב המקרים לא נחוץ פלצבו, ולמעשה תכליתו היא בעיקר לנפות החוצה תגובות פסיכולוגיות "לא אמיתיות" >
ישי מראה את התופעה יפה מאוד בשרשור שלו על סטטינים, ואני אוסיף שבשנים האחרונות היא מתבלטת מאוד בשוק התרופות הביוסימילריות. תרופות שעושות את אותה עבודה על אותו מרכיב פיזיולוגי, אך הן שונות. זה בעיקר נכון לטיפולים נוגדניים, כאשר מוחלף הטיפול, אנשים מדווחים על הרעה דרמתית במצב >
התופעה הזו זכתה לכינוי נוצבו, שהוא בעצם הביזארו-פלצבו: המחשבה שמשהו פחות יעיל, או באמת יכול לגרום לך נזק, ולכן אתה חש רע יותר. ובהרבה מקרים זה ממש ניתן למדידה פיזיולוגית. אז למה נוצבו חשוב במחקרי *בטיחות*, לצורך העניין של חיסון, לצורך העניין לקורונה > Image
Read 6 tweets
12 May 20
אני רוצה להרחיב קצת על נוגדנים מונוקלונאלים, ולמה ההישג של המכון הביולוגי הוא אולי לא מדהים כמו שמשרד הביטחון רוצה שנחשוב, אבל מדוע זה עדיין הישג יפה שכרוך בעבודה קשה, ובהחלט עוד יכולות להיות לו השלכות חיוביות. ואולי קצת על איך בדיקות נוגדנים עובדות >
אבל, אני מוצא שבכל פעם שאני מנסה (או אפילו סוג של מצליח) לכתוב משהו בנושא (בלי לגנוז אותו באמצע), אני תמיד מרגיש שהרבה מהניואנסים הולכים לאיבוד כי קשה מאוד לדבר על דברים בלי קונטקסט ורקע. ואין לי ספק שלא ניתן להעביר את כל הניאנסים כולם, אבל כדי להעביר חלק מהם צריך להתת הרבה רקע >
כדי להבין מה זה נוגדן מונוקלנאלי, צריך להבין איך נוגדנים נוצרים בגוף, ובשביל זה צריך להבין מהם תאי B, ומהם נוגדנים בכלל. אז אני הולך לנסות להסביר בכמה חלקים קצת רקע בצורה טיפה יותר עמוקה, ואז לנסות להגיע משם לדברים יותר מתקדמים שמדברים עליהםבתקשורת כאילו הכל ברור ונהיר לכולם. >
Read 77 tweets
15 Apr 20
אחרי שכתבתי על תרופות אנטי-וויראליות בשרשור אחר, אני רוצה לכתוב עכשיו על השימוש בתרופות אנטי-דלקתיות בקונטקסט של covid-19, ספציפית על טוסיליזומאב, וסארילומאב. אני חושב שזה שרשור חשוב, כי קצת משמעם לי, אז... >
כמו בתרופות האנטי-וויראליות שנגמרו בסיומת 'וויר', אפשר לראות שגם תרופות אלו מסתיימות בסיומת מסויימת. אז וויר זה בגלל ווירוס, אבל דלקת באנגלית זה Inflamtion, אז מה הקטע עם מאב? אולי נתקלתם בעוד תרופות עם שם שמסתיים במאב, שדווקא מגיעות מעולם הסרטן. האם גם להן אפקט אנטי-דלקתי? >
ובכן לא. הסיומת מאב - mab, היא ר"ת של monoclonal antibody. או בעברית מאוד תקנית - נוגדן חד-שבטי. אבל אני הולך לקרוא לזה נוגדן מונוקלונאלי.
אז בעצם התרופה הזו היא נוגדן? כן! אנשים שמקבלים תרופות כאלו מקבלים נוגדנים. ואני בטוח שכבר שמעתם על טיפול עם נוגדנים לקוויד19 >
Read 25 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Too expensive? Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal Become our Patreon

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!