הכינוי הוא E484K. זה השם של המוטציה בווריאנט הדרום אפריקאי. שייר של חומצה גלוטמית בעמדה ה-484 שהוחלפה בשייר של ליזין. היום, דווח שהשייר הזה נמצא גם בווריאנטים שבודדו ממספר קטן של אנשים באנגליה, וסביר שהתפתח שם בצורה נפרדת ובלתי תלויה >
מה זה לא אומר? זה לא אומר שלווריאנט הזה שנמצא במספר קטן של אנשים כרגע, יש כוחות על. הוא לא יורה לייזר מהספייק, ואין לו RNA מצופה באדמנטיום.
מה זה אולי אומר? כשלוקחים בחשבון את הגוף המחקרי הקיים - כנראה תהיה לחיסונים פחות יכולת לנטרל אותו, אבל לא סביר שהוא יחמוק מהחיסון. >
מה זה כן אומר? העובדה שהמוטציה הזו נוצרה בשני מקומות שונים בעולם בצורה בלתי תלויה לא אומרת כלום בפני עצמה, אבל אם יתגלה שהווריאנט הזה הצליח כבר להתפשט, זו כן ראיה יפה שיש יתרון למוטציה הזו בתנאים הקיימים. שזה תכלס מעניין ושיעור מצויין באובולוציה וברירה טבעית.
זה כזה קצת מרגיש לפעמים כאילו קורה איזה משהו בעולם הקורונה, וכולם כזה "הו לא!", ומדענים כזה "וואו! איזו הדגמה מופלאה של קונספט מדעי אלמנטרי!"

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Aner Ottolenghi

Aner Ottolenghi Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @AnerOtto

2 Feb
איגדנו וערכנו את שלושת השרשורים שלי על נוגדנים מנטרלים לכדי מאמר בהארץ. מוזמנים לקרוא:
haaretz.co.il/health/corona/…

בזדמנות זו אני רוצה להוסיף עוד נספח, כי אני מקבל לפעמים כל מיני פניות לגבי מאמרים וכתבות וציוצים שהתפרסמו. אני חושב שחוסר שנכונות שלי להיות מודאג מתחיל להדאיג אנשים >
בסוף הכל כנראה מצטמצם לכדי כך שאנשי מדע מסתכלים על מחקרים מדעיים בצורה שונה, וגם כי אנשי מדע בתחומים הרלוונטים נמצאים קצת פחות בחושך, ושוחים טוב יותר בתוך ים אי-הוודאות הזה.

צריך להבין שמחקר מדעי לא מייצר מידע דפינטיבי כוללני חד משמעי. >
מחקר לרוב מייצר מידע שהוא תוצר של השיטה שנבחרה כדי להדגים את ההיפותזה, והשיטה לא תמיד נותנת מבט רחב וכללי, אלא משהו די צר ותלוי קונטסט. מהסיבה הזו מדענים יסתכלו על מחקר ויגידו - "אוי זה מעניין" אבל יחכו לעוד מחקרים, כאלו שישחזרו את אותו ניסוי או מחקרים שישתמשו בשיטות שונות >
Read 8 tweets
30 Jan
למה אני (עדיין) לא מודאג מהווריאנטים החדשים - כרך 3: החיסון של J&J - הם לא אלה שמייצרים טלק?

כן. הם מייצרים טלק ועוד מלא דברים, והם גם אחת מחברות הפארמה הגדולות ביותר בעולם, ויש להם חיסון וכמו נובווקס, מהשרשור הקודם, הם גם בדקו אותו בדרום אפריקה, אז מה התוצאות שלהם? >
קודם כל איזה מן חיסון זה? החיסון הזה נופל לאותה קטגוריה של החסיון הרוסי וזה של אסטרה-זנקה (א"ז). מדובר בחיסון המבוסס על ווקטור וויראלי. ספציפית על אדנוירוס, או בקיצור אדנו. אם אתם זוכרים, גם החיסון הישראלי מבוסס על ווקטור וויראלי, אבל מסוג אחר - VSV. >
למרות זאת, הטכנולוגיה של J&J, א"ז והרוסים דווקא יותר דומה מהרבה בחינות לחיסונים של פייזר ומודרנה, מלזו של החיסון הישראלי. למעשה כל מה שהווקטור הוויראלי עושה בחיסונים אלו הוא להכניס מידע גנטי שמתורגם לחלבון הספייק, לתוך התאים, בדיוק כמו החלקיקים השומניים בחיסוני mRNA >
Read 20 tweets
29 Jan
למה אני (עדיין) לא מודאג מהווראינטים החדשים - prat deux: החיסון של נובווקס - האם זה הזמן להיות מודאג?

התשובה בקצרה היא: מממ... זה לא טוב, אבל אני (עדיין) לא מודאג יותר מדי.

קודם כל אני אסביר מהו החיסון של נובווקס, וזה מעניין רק מעצם העובדה שמעורבים בזה תאים שמקורם בעשים >
החיסון של נובווקס הוא חיסון שונה בתכלית מזה של פייזר, מודרנא, המכון הביולוגי, אסטרא זנקה וספוטניק. למעשה מדובר בחיסון שיות מזכיר חיסונים קלאסיים מסוג חיסוני subunit. לרוב החיסונים האלו מקובצים ביחד עם קלאסת החיסונים המומתים, אך יש הבדל קל בינהם >
בעוד שחיסון מומת הוא למעשה גרסא מומתת של הפתוגן, חיסון סאביוניט הוא חיסון שבאמצעים של הנדסה גנטית וסינתזה ביולוגית ייצרו חתיכות מאוד ספציפיות מהפתוגן והן מהוות את החיסון. דוגמא טובה לחיסון כזה הוא חיסון נגד צהבת B שנקרא sci-b-vac. >
Read 24 tweets
27 Jan
ביקשו ממני אז-
מדוע אני לא מודאג *עדיין* מהווריאנטים החדשים, ככל שזה נוגע לחיסון ולמחלימים?

ראשית כי אנחנו יודעים מהניסיון האימונולוגי שלנו שזה לא כל-כך פשוט. החסינות שהגוף מייצר, במיוחד לנגיפים, היא בדרך כלל מאוד רחבה, כך שנגיף צריך לעבור שינויים מאוד דרמטיים כדי להתחמק ממנה >
מערכת החיסון פועלת במספר דרכים במקביל, אבל בתפישה הציבורית השתרשה המחשבה שנוגדנים הם החלק המרכזי של התגובה האימונית, וזה לא מדוייק.
זה לא שנוגדנים לא חשובים, הם חשובים מאוד! אבל מה שצריך להבין זה שנוגדנים הם גם אולי המרכיב החיסונים שהכי קל למדוד ולכמת. >
כתוצאה מכך קורה שהרבה מאוד מהמידע שלנו לגבי יעילות חיסונית מסתמך על נוגדנים, בעוד שמרכיבים אחרים, שהם לא פחות חשובים, נדחקים לרקע. מרכיבים כמו התגובה התאית של תאי T, שהיא לא פחות חשובה למאבק בנגיפים, ולמעשה קריטית ליצירת נוגדנים. >
Read 20 tweets
26 Jan
אחת ההיפותזות המענינות שתופסות תאוצה בחודשים האחרונים כדי להסביר למה חלק מהאנשים חולים קשה בקוויד19 וחלק בצורה קלה, נוגעת לכך שמוצאים אצל הרבה חולים קשים נוגדנים עצמיים נגד כל מיני חלבונים של מערכת החיסון >
זה עדיין בגדר היפותזה ולא מאוד ברור מה גורם לזה ואיך לזהות אנשים כאלו לפני שזה קורה, אבל הרעיון הוא די פשוט - יש קבוצה של חלבונים מאוד חשובים למערכת החיסון, ספציפית קבוצה שנקראת אינטרפרונים מסוג 1. >
אינטרפרונים הם ציטוקינים, וכבר דיברתי על ציטוקינים והשם שלהם כמובן עולה בהקשר של סערות ציטוקנים. תזכורת קצרה - ציטוקינים זה הדרך של מערכת החיסון לתקשר עם עצמה ועם תאי הגוף. מדובר בחומרים מסיסים שתאים מפרישים וכשתאים אחרים קולטים אותם, הם מייצרים גובה ספציפית לציטוקין שהם קלטו. >
Read 12 tweets
5 Jan
טוב, אני צריך להתחיל לעבוד, ומישהו שאל אותי בפייסבוק את השאלה הבאמת נפלאה - "למה לא להזריק לאנשים, במקום נוגדנים וחיסון, את ACE2, שיתחבר לנגיף וימנע ממנו להיקשר ל-ACE2 שעל התאים?".

אז הנה שרשור על האשה שבתמונה, משוואות דיפרנציאליות ונוגדנים. >
לאשה הזו קוראים מוד מנטן, והביולוגים שמביינכם אולי כבר צועקים - "מיכאליס-מנטן!". אז כן, זאת מנטן ממיכאליס-מנטן. אני מעלה אותה ולא את לאונור מיכאליס (שמופיע בתמונה למטה), כי זו אחת מהדוגמאות הנדירות האלו שהאשה שהייתה שם ותרמה מזמנה אשכרה זכתה לחלק מהתהילה. >
מיכאליס (ביוכימאי) ומנטן (רופאה) היו מהראשונים בעולם שניסו לתאר ולנתח תגובה ביולוגית באמצעות אנליזה ומידול מתמטי. זה היה בערך ב-1912 בברלין, והעבודה שלהם סבבה סביב אנזימים וסובסטראטים. אנזימים הם חלבונים שמסוגלים לבצע איזשהי מניפולציה. סובסטראט הוא החומר עליו מבוצעת המניפולציה.
Read 14 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Too expensive? Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal Become our Patreon

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!