למה אני (עדיין) לא מודאג מהווריאנטים החדשים - כרך 3: החיסון של J&J - הם לא אלה שמייצרים טלק?
כן. הם מייצרים טלק ועוד מלא דברים, והם גם אחת מחברות הפארמה הגדולות ביותר בעולם, ויש להם חיסון וכמו נובווקס, מהשרשור הקודם, הם גם בדקו אותו בדרום אפריקה, אז מה התוצאות שלהם? >
כן. הם מייצרים טלק ועוד מלא דברים, והם גם אחת מחברות הפארמה הגדולות ביותר בעולם, ויש להם חיסון וכמו נובווקס, מהשרשור הקודם, הם גם בדקו אותו בדרום אפריקה, אז מה התוצאות שלהם? >
קודם כל איזה מן חיסון זה? החיסון הזה נופל לאותה קטגוריה של החסיון הרוסי וזה של אסטרה-זנקה (א"ז). מדובר בחיסון המבוסס על ווקטור וויראלי. ספציפית על אדנוירוס, או בקיצור אדנו. אם אתם זוכרים, גם החיסון הישראלי מבוסס על ווקטור וויראלי, אבל מסוג אחר - VSV. >
למרות זאת, הטכנולוגיה של J&J, א"ז והרוסים דווקא יותר דומה מהרבה בחינות לחיסונים של פייזר ומודרנה, מלזו של החיסון הישראלי. למעשה כל מה שהווקטור הוויראלי עושה בחיסונים אלו הוא להכניס מידע גנטי שמתורגם לחלבון הספייק, לתוך התאים, בדיוק כמו החלקיקים השומניים בחיסוני mRNA >
בעצם מה שיש לנו זו מעטפת וויראלית של נגיף אדנו, - נגיף מאוד נפוץ שברגיל גורם למחלה דמויית שפעת, אבל המקרה הזו הוא חלול לגמרי. אין בו את כל המכניזמים הנחוצים לשכפול ויצירת מחלה. זו רק מעטפת טיפשה שיודעת לחדור לתא. ומה היא מחדירה לתא? חתיכת דנ"א, לא רנ"א - הפעם זה דנ"א. >
הדנ"א הזה מקדד ברמת העיקרון רק לחלבון הספייק. בדיוק כמו בהדבקה רגילה באדנו, הדנ"א הזה נודד לגרעין התא המודבק, משועתק (כלומר מתורגם, אבל אנחנו קוראים לזה משועתק, כי סיבות) לרנ"א, והרנ"א מתורגם לחלבון הספייק, אליו מערכת החיסון מגיבה ויוצרת נוגדנים. > 
למעשה מהרגע שיש לנו רנ"א המנגנון זהה לזה של חיסוני mRNA, על כל המשתמשע מכך. וזה אומר, אם אתם זוכרים, שבדומה לחיסונין mRNA ובשונה מחיסוני סאביוניט (כמו של נובאווקס) גם פה אנחנו נצפה למצוא תגובה תאית שכוללת תאים הורגים, ולא רק תגובת נוגדנים ותאים תומכים. >
מה הייתרונות של השיטה הזו על חיסוני mRNA? ראשית, מנגנון החדירה של נגיפי אדנו מאוד יעיל, וגם מובן מאוד. שנית, נגיפי אדנו נוטים להיות מאוד יציבים, מה שאומר חיסון יציב שאפשר לשנע בטמפרטורות נורמליות (החיסון של J&J יציב בטמפרטורה של 4C!). >
מה החסרונות? יש חיסרון אחד בולט, וזה השימוש במעטפת וויראלית של נגיף מאוד נפוץ. זה בעיה כי יש סבירות גבוהה שיש למחוסנים העתידיים נוגדנים נגד המעטפת הוויראלית הזו, שיחסמו אותה וימנו ממנה להחדיר את המידע הגנטי לתא. הפיתרון? שימוש בזני אדנו נדירים יותר >
הרוסים משתמשים בנגיפי אדנו מסוג 5 ו-26 וא"ז משתמשים בנגיפי אדנו משימפנזים! J&J הלכו על זן 26. אבל גם פה אנחנו יודעים שיש בעיה רצינית במתן של מנה שניה, כי יכול להיות שהמנה הראשונה כבר יצרה נוגדנים נגד המעטפת הוויראלית שיפחיתו את יעילות המנה השנייה. >
אנחנו רואים את הבעיה הזו אצל א"ז והרוסים, שמנסים לפתור אותה ע"י שימוש בזנים שונים בין המנות. J&J הלכו במקום זה על חיסון במנה אחת! ועכשיו התפרסמו תוצאות ראשוניות משלב 3, שחלק ממנו נעשה בדר"א. וזה נפלא כי זו הזדמנות לראות חיסון שדומה יותר לזה של פייזר בתנאי שטח עם הווריאנט הדר"א. >
במבט ראשון התוצאות לא מרשימות, אבל ככל שמעמיקים רואים שהן דווקא מאוד מרשימות בהתחשב בכך שמדובר במנה אחת, ושהחיסון נבדק גם בדר"א וגם בברזיל - שתי מדינות בהן יש ווריאנטים חדשים וכביכול עמידים בסירקולציה. בסך הכל לאחר 14 יום הגנה של 72% בארה"ב >
66% יעילות בקבוצה הדרום אמריקאית, ו-57% אחוז בקבוצה הדרום אפריקאית. רע, נכון? אז תזכרו שזה שבועיים אחי מנה אחת! כעבור עוד שבועיים כ-28 ימים לאחר החיסון, החיסון הראה הפחתה של 85% במחלה בינונית וקשה, בכל הקבוצות. כלומר אנשים עדיין נדבקו וחלו, אבל לא קשה. >
49 ימים לאחר החיסון לא נרשמו שום מקרים של מחלה קשה, כלומר לכאורה הגנה של 100% ממחלה קשה. בזריקה אחת. מה המשמעות של זה עבורנו? קודם כל כדאי לשים לב להדגשה של מחלה קשה ואשפוזים, ולזכור שזה בסוף מה שאנחנו מנסים למנוע. זו המטרה שלנו, והחיסון הזה משיג אותה >
מה זה אומר לגבינו? לא יודע. צריך לחכות ולראות. אבל אני אומר זאת כך - הרבה יותר קל לי קונספטואלית להשליך מהתוצאות של J&J לחיסון של פייזר, מאשר מהתוצאות של נובווקס. הדמיון, מבחינה אימונולוגית, בין החיסון של J&J ופייזר, גדול יותר מאשר זה של פייזר ונובווקס. >
אבל אני אסתכן ואגיד שזה כנראה גם המצב עם החיסון של נובווקס, לאורך זמן, גם אם אנחנו יודעים שהחיסון הזה, בניגוד לאחרים, לא מעורר את אותה תגובה תאית. אז למה אנחנו צריכים לצפות פה בארץ? סביר להניח שנראה הדבקה בווריאנט הדר"א גם אצל מחוסנים, אבל כנראה שזה לא יתבטא כמחלה קשה. >
זה כן מרחיק אותנו מהחלום של חסינות עדר, אך מלכתחילה היה חלום (ואני אישית עדיין לא מוותר עליו לחלוטין).
אנחנו עדיין חייבים להתכונן למצב הרע של ווראינט שחומק מהחיסון!
אבל אין סיבה להסתכל על זה כעל גזירת גורל, וחזרה לנקודת האפס. אנחנו בווקטור של התקדמות (ווקטור מתמטי לשם שינוי).
אנחנו עדיין חייבים להתכונן למצב הרע של ווראינט שחומק מהחיסון!
אבל אין סיבה להסתכל על זה כעל גזירת גורל, וחזרה לנקודת האפס. אנחנו בווקטור של התקדמות (ווקטור מתמטי לשם שינוי).
נספח: למה החיסון של J&J פחות יעיל בדרום אפריקה? התשובה הראשונה ואולי הפשוטה יותר, ולכן זו שאני מעריך שהיא נכונה (ע"ע התער של אוקאם), היא באמת יעילות מופחתת נגד הווריאנט המקומי. אבל! אפשר להעריך שיש סיבה נוספת >
כפי שכתבתי, החיסון של J&J מבוסס על אדנו 26, שזה זן די נדיר, ולכן הוא נבחר. כדי להימנע ממצב של עמידות שתשפיע על יעילות החיסון. ובכן, מה התפוצה של עמידות לאדנו 26 בדרום אפריקה? לפי המחקר הזה מ-2011, התפוצה, כפי שהיא נמדדת לפי טיטר נוגדנים היא לא גדולה (ביחס לאדנו 5) אבל גם לא 0 >
האם זה מסביר מדוע החיסון של J&J היה פחות יעיל בדר"א, אפילו בהשוואה לחיסון של נובאווקס (מדובר בהבדל יחסית קטן, במיוחד כשלוקחים בחשבון את טווח השגיא הגדול במחקר של נובוואקס)? אולי. כאמור, כרגע אני מעדיף להניח אחרת.
הבחור הזה הגיב לי עם קישור לציוץ שמדבר על תמותה לאחר החיסון. בגיברלטר. בחיאת דינאכ, זה לקטוף דובדבן אחד ממטע אחד במדינה שהיצוא העיקרי שלה הוא דובדבנים. הוא נחסם בלי תגובה.
אם אתם רוצים להביע חשש מחיסון, בכיף, אבל תעשו את זה עם מידע אמיתי, ולא כמו מתנגדי חיסונים גרועים.
אם אתם רוצים להביע חשש מחיסון, בכיף, אבל תעשו את זה עם מידע אמיתי, ולא כמו מתנגדי חיסונים גרועים.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
