יש איזה ציוץ שאני רוצה לכתוב כבר הרבה זמן, והכותרת שלו הייתה אמורה להיות "מה נגיפים רוצים". אבל זה תמיד יצא מאוד מקושקש, וארוך, וזה גם לא תחום ההתמחות שלי.
אבל נראה שאולי עכשיו יותר מתמיד, עם הדיבור הבלתי פוסק על ווריאנטים חדשים ועמידות לחיסונים הגיע הזמן לנסות שוב... >
אז מה נגיפים רוצים?
כלום.
הם לא רוצים כלום.

נגיף אינו יותר מחומר גנטי עטוף במולקולות ביולוגיות, שמחוץ למאכסן הן אינרטיות לחלוטין, ולא מבצעות שום פעולה. נגיפים לא רוצים כלום. אין להם מטרה, ואין להם תכלית. וצריך להיזהר מאוד, או להימנע לחלוטין, מהאנשה של העניין. >
כמו כל ישות ביולוגית בעלת חומר תורשתי ויכולת שכפול והתרבות, נגיפים כפופים לעקרונות וחוקי האבולוציה - לרבות ברירה טבעית.

המושג הקריטי הראשון שחשוב להבין פה הוא "פיטנס" (fitness), ולפיטנס יש הרבה הגדרות, בהתאם ליצור עליו מדברים, אבל בצורה הכי בסיסית פיטנס זה היכולת להעמיד צאצאים >
ובניגוד לתפישה המעוותת, שנוצרה בגלל תרגום גרוע, העיקרון המנחה של ברירה טבעית הוא לא "החזק שורד", אלא "המתאים שורד", או יותר נכון "זה בעל הפיטנס הגדול יותר שורד" - survival of the fittest. הפרט שמצליח להעמיד יותר צאצאים, להעביר יותר מהגנים שלו לדור הבא, הוא בעל הפיטנס הגבוה.
בנגיפים זה יכול להתבטא בהרבה צורות, ואנחנו יכולים פשוט להסתכל על כמה ווריאנט נפוץ באוכלוסיה כסוג של פרוקסי לזה.
אם הוא נפוץ, ונהיה נפוץ יותר כנראה שהפיטנס שלו גדול יותר. אך לא בהכרח, במיוחד בשלבים הראשונים של המגיפה או אחרי פתיחה של סגר, אז דווקא אפקט המייסדים יכול להסביר זאת >
מהו אפקט המייסדים? בקצרה - אם לצורך העניין החולה הראשון שהגיע למדינה נקיה, הביא איתו ווריאנט מסויים, הווריאנט הזה יתפשט, ויהפוך להיות הווריאנט העיקרי. לכן צריך לקחת בחשבון את האפקט הזה כשמסתכלים על תפוצה כדרך לנחש פיטנס של ווריאנט >
ומה יכול להשפיע על פיטנס של נגיף? אין ספור משתנים. קצב שכפול. יכולת הדבקה. הישרדות מחוץ למאכסן. הישרדות בתוך המאכסן. צורת ההעברה.
אחד הדברים שלא נמצא ברשימה הזו, שימו לב, הוא היכולת להרוג או אפילו לפגוע במאכסן. >
אנחנו הרבה פעמים חושבים על נגיפים בהקשר הזה של נזק ומחלה, אבל זה יותר תופעת לוואי של ההדבקה, ולא משהו שנחוץ בהכרח לנגיף.
למעשה נגיף שיקטול את המאכסן שלו מהר, לפני שהספיק להפיץ אותו, כנראה יקטין את הפיטנס שלו לעומת נגיף שלא גורם כלל לסימפטומים, ופשוט קופץ ממאכסן למאכסן. >
דוגמא מדהימה לזה היא זני HIV במערב לעומת העולם המתפתח. במערב בגלל שימוש נרחב באמצעי הגנה, הזנים שקטלו את הנשאים שלהם מהר, לא הצליחו לעבור. הקטלניות וקצב הריבוי שלהם פעל נגדם. בעולם המתפתח מצד שני, דווקא נגיפים שהתרבו מהר יותר הצליחו לעבור יותר, כי לא היה שימוש באמצעי הגנה >
כתוצאה מכך, זני ה-HIV שנבררו במערב נוטים להיכנס למצב רדום לתקופות ארוכות, בעוד הזנים שנבררו בעולם השלישי נוטים להיות אקוטיים יותר וקטלניים יותר בטווח הקצר.

ופה נכנס מושג חשוב נוסף - trade off. מצב שבו לכל שינוי יש השפעה חיובית מצד אחד, והשפעה שלילית מצד שני. >
המושג הזה חשוב כשאנחנו שואלים "אז למה בעצם שלא כל הנגיפים יגרמו למחלה חסרת סימפטומים וזהו?"
ובכן משום שיש פה טרייד אוף. נגיף שלא גורם לסימפטומים, גם כנראה יתרבה לאט יותר, ולכן גם התפוצה שלו תקטן.

אבל זה בכלל לא נדיר שנגיפים מגיעים למצב של שיווי משקל עם המאכסן שלהם. >
מצב בו הנגיף לא פוגע או הורג את המאכסן בקצב גבוה, אך עדיין מצליח להתרבות ולהפיץ את עצמו. אנחנו עדיין די רחוקים ממצב של שיווי משקל עם סארס-קוו-2, אך לא מן הנמנע שעם חיסונים, וחסינות טבעית נגיע אליו. מצב בו הנגיף הזה הוא סתם עוד נגיף שגורם לצינון, אינו מאוד מדבק, וקטלני הרבה פחות >
ויש צורות שונות של שיווי משקל עם המאכסן. דוגמא של מחלה קלה היא רק אחד מהם. דוגמא הרבה יותר מעניינת היא מצב בו הנגיף הופך להיות חלק מהמאכסן. זה מצב שמאפיין נגיפים שמסוגלים להכניס את אצמם לגנום של המאכסן, והוא לא מתרחש בקורונה. >
במצב כזה הנגיף יכול בעצם להטמיע את עצמו בגנום של המאכסן, ואם הוא מצליח לעשות את זה בטעות או בכוונה בתא מין, ואותו תא מין לא נפגע וגם מצליח לעבור הפריה, אז התוצר הוא מאכסן הנושא את הגנום של הנגיף בכל תאיו. >
והנגיף לא חייב כלל להתבטא, או להשתכפל, או להיות מופרש. הרי מה זה נגיף? נגיף אינו יותר מחומר גנטי עטוף במולקולות ביולוגיות. אם החומר הגנטי הזה עכשיו נמצא בכל תא של המאכסן, ומועבר מדור לדור באמצעות מערכת הרביה של המאכסן, אז זה כאילו אותו ווירוס זכה בלוטו >
ואכן בערך 8% מהגנום האנושי, הוא וויראלי. תוצר של מליוני שנים של הטמעת גנומים נגיפיים. יותר מהגנום שלנו הוא גנום של נגיפים, מאשר גנים אנושיים שממש מתבטאים. >
אז איפה זה משאיר אותנו מבחינת השיח על סארס-קוו-2, מוטציות, ווריאנטים וחיסונים?

בעיקר עם הרבה מאוד ספקולציות ומעט דברים ממשיים להיאחז בהם. אנחנו יודעים שיש ווריאנטים, ונראה שיש ווריאנטים שיותר מידבקים. >
אנחנו רואים שהם נוצרו במקביל בצורה בלתי תלויה, מה שמרמז שהלחץ הסלקטיבי שהופעל עליהם היה דומה, והוביל למה שאנחנו קוראים "אבולוציה מתכנסת", מצב בו לחץ סלקטיבי דומה, מוביל ליצירה של תכונות דומות. אך לא ברור לגמרי מה הלחץ הזה שמשותף כביכול למקומות האלו. >
בריטניה או דרום-אפריקה, יכול להיות שהלחץ שהופעל הוא נטו הלחץ הרגיל של התפשטות באוכלוסיה אנושית, ואינו קשור לשום התערבות התנהגותית כמו סגרים ובוודאי שלא חיסונים.
אגב, יש סברות שחלק מהווריאנטים, כמו זה הבריטי, זכו לתפוצה רחבה בגלל אפקט מייסדים שנוצר אחרי שחרור הסגרים בסתו. >
קשה להוכיח דברים כאלו, וקשה עוד יותר לחזות אותם, וכיצד לחצים כאלו ואחרים ישפיעו עליהם. חיסון לדוגמא מפעיל לחץ סלקטיבי לכיוון של התחמקות מהחיסוניות, וההשלכות של זה יכולות להיות ווריאנטים פחות מדבקים, פחות קלטניים, אולי ווריאנטים עם זמן דגירה קצר יותר. קשה לדעת. >
גם אם התהליך יהיה תהליך של יצירת וריאנטים מדבקים יותר, כדי לחמוק מהחיסון, בסופו של דבר מירוץ החימוש הזה יגיע לסופו, כשיתפתח ווריאנט עם יכולת הדבקה אופטימלית פחות או יותר, ובשלב הזה מערכת החיסון (או חברות החיסונים) בעצם דוחקות את הנגיף לפינה. >
אז הסיפא של כל העניין הזה, היא שהתפרצות של נגיף חדש היא תהליך שברוב המקרים, ובמיוחד כשזה נוגע לנגיפים שלא משתנים מאוד מהר (ולמרות מה שאולי נדמה כעת, הנגיף הזה לא משתנה מהר) שואף לשיווי משקל. כבני אדם יש לנו גם כלים (כמו חיסונים) להאיץ את התהליך הזה, ולמזער את הנזק הקלוטרלי שלו.

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Aner Ottolenghi

Aner Ottolenghi Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @AnerOtto

5 Feb
מאמר יפה שעקב אחרי קוהורט של חיילי מארינס, חלקם נדבקו והחלימו בעבר, וחלק מעולם לא נדבקו בקורונה. אוביאוסלי מדקנות המאמר די מוגבלות לאנשים צעירים ובריאים, ועל אף שהמדגם אינו קטן, הוא לא גדול מאוד. >
medrxiv.org/content/10.110…
המחקר עקב אחרי המתגייסים וגילה שבקרב אלו שמעולם לא נדבקו, אותרה הדבקה באמצעות PCR בכ-48% מהקבוצה, בעוד שבקבוצה שחלתה בעבר כ-10% נדבקו. העובדה שהמגוייסים האלו בילו ביחד מצביעה על כך שלפחות בקרב צעירים המחלה מספקת הגנה מסויימת מפני הידבקות חוזרת. >
לא פחות מעניין מזה, גם אלו שנדבקו פעם שנייה והפכו לחיוביים בבדיקת PCR, נטו לחלות פחות זמן, והעומס הוויראלי שמדד בדוגמאות שנלקחו מהם היה נמוך יותר.
מה שזה אומר לנו, במיוחד לגבי צעירים, זה שאנשים שחלו פחות נדבקים, חולים פחות, וכנראה פחות מדבקים. >
Read 5 tweets
5 Feb
תוייגתי בכמה שרשורים שנוגעים "לתרופה" החדשה שמבוססת על CD24. אני לא מבין הרבה בתפקידים של CD24, וכששמעתי על זה פעם ראשונה רק זכרתי נויטרופילים, וזה הגיוני כי לנוטרופילים יש תפקיד חשוב בקוויד19.
אני יכול לנסות להסביר את המנגנון לפי מה שאני מבין, אבל אני מניח שזה לא מאוד מדוייק >
אז קודם כל למה "" סביבה המלה תרופה. כי חשוב להבין שלא מדובר פה בטיפול בנגיף, אלא בטיפול ביולוגי שהתכלית שלו היא הפחתת התגובה הדלקתית הקשה שמתלווה לקוויד19, והיא למעשה הסיבה לנזק הנורא לריאות ולגוף שבסוף הורג אנשים. >
אבל ההצגה של זה בתקשורת היא קצת כאלו מצאנו את הטיפול לנגיף, וזה לא נכון. הטיפול הזה מצטרף לרשימה ארוכה של טיפולים שנועדו לעצור את התגובה הדלקתית, ורבים מהם נכשלו, או שהציגו תואות טובות רק כאשר הם ניתנו בשלב מאוד ספציפי. בהחלט יהיה נחמד אם המצב עכשיו יהיה שונה >
Read 18 tweets
2 Feb
הכינוי הוא E484K. זה השם של המוטציה בווריאנט הדרום אפריקאי. שייר של חומצה גלוטמית בעמדה ה-484 שהוחלפה בשייר של ליזין. היום, דווח שהשייר הזה נמצא גם בווריאנטים שבודדו ממספר קטן של אנשים באנגליה, וסביר שהתפתח שם בצורה נפרדת ובלתי תלויה >
מה זה לא אומר? זה לא אומר שלווריאנט הזה שנמצא במספר קטן של אנשים כרגע, יש כוחות על. הוא לא יורה לייזר מהספייק, ואין לו RNA מצופה באדמנטיום.
מה זה אולי אומר? כשלוקחים בחשבון את הגוף המחקרי הקיים - כנראה תהיה לחיסונים פחות יכולת לנטרל אותו, אבל לא סביר שהוא יחמוק מהחיסון. >
מה זה כן אומר? העובדה שהמוטציה הזו נוצרה בשני מקומות שונים בעולם בצורה בלתי תלויה לא אומרת כלום בפני עצמה, אבל אם יתגלה שהווריאנט הזה הצליח כבר להתפשט, זו כן ראיה יפה שיש יתרון למוטציה הזו בתנאים הקיימים. שזה תכלס מעניין ושיעור מצויין באובולוציה וברירה טבעית.
Read 4 tweets
2 Feb
איגדנו וערכנו את שלושת השרשורים שלי על נוגדנים מנטרלים לכדי מאמר בהארץ. מוזמנים לקרוא:
haaretz.co.il/health/corona/…

בזדמנות זו אני רוצה להוסיף עוד נספח, כי אני מקבל לפעמים כל מיני פניות לגבי מאמרים וכתבות וציוצים שהתפרסמו. אני חושב שחוסר שנכונות שלי להיות מודאג מתחיל להדאיג אנשים >
בסוף הכל כנראה מצטמצם לכדי כך שאנשי מדע מסתכלים על מחקרים מדעיים בצורה שונה, וגם כי אנשי מדע בתחומים הרלוונטים נמצאים קצת פחות בחושך, ושוחים טוב יותר בתוך ים אי-הוודאות הזה.

צריך להבין שמחקר מדעי לא מייצר מידע דפינטיבי כוללני חד משמעי. >
מחקר לרוב מייצר מידע שהוא תוצר של השיטה שנבחרה כדי להדגים את ההיפותזה, והשיטה לא תמיד נותנת מבט רחב וכללי, אלא משהו די צר ותלוי קונטסט. מהסיבה הזו מדענים יסתכלו על מחקר ויגידו - "אוי זה מעניין" אבל יחכו לעוד מחקרים, כאלו שישחזרו את אותו ניסוי או מחקרים שישתמשו בשיטות שונות >
Read 8 tweets
30 Jan
למה אני (עדיין) לא מודאג מהווריאנטים החדשים - כרך 3: החיסון של J&J - הם לא אלה שמייצרים טלק?

כן. הם מייצרים טלק ועוד מלא דברים, והם גם אחת מחברות הפארמה הגדולות ביותר בעולם, ויש להם חיסון וכמו נובווקס, מהשרשור הקודם, הם גם בדקו אותו בדרום אפריקה, אז מה התוצאות שלהם? >
קודם כל איזה מן חיסון זה? החיסון הזה נופל לאותה קטגוריה של החסיון הרוסי וזה של אסטרה-זנקה (א"ז). מדובר בחיסון המבוסס על ווקטור וויראלי. ספציפית על אדנוירוס, או בקיצור אדנו. אם אתם זוכרים, גם החיסון הישראלי מבוסס על ווקטור וויראלי, אבל מסוג אחר - VSV. >
למרות זאת, הטכנולוגיה של J&J, א"ז והרוסים דווקא יותר דומה מהרבה בחינות לחיסונים של פייזר ומודרנה, מלזו של החיסון הישראלי. למעשה כל מה שהווקטור הוויראלי עושה בחיסונים אלו הוא להכניס מידע גנטי שמתורגם לחלבון הספייק, לתוך התאים, בדיוק כמו החלקיקים השומניים בחיסוני mRNA >
Read 20 tweets
29 Jan
למה אני (עדיין) לא מודאג מהווראינטים החדשים - prat deux: החיסון של נובווקס - האם זה הזמן להיות מודאג?

התשובה בקצרה היא: מממ... זה לא טוב, אבל אני (עדיין) לא מודאג יותר מדי.

קודם כל אני אסביר מהו החיסון של נובווקס, וזה מעניין רק מעצם העובדה שמעורבים בזה תאים שמקורם בעשים >
החיסון של נובווקס הוא חיסון שונה בתכלית מזה של פייזר, מודרנא, המכון הביולוגי, אסטרא זנקה וספוטניק. למעשה מדובר בחיסון שיות מזכיר חיסונים קלאסיים מסוג חיסוני subunit. לרוב החיסונים האלו מקובצים ביחד עם קלאסת החיסונים המומתים, אך יש הבדל קל בינהם >
בעוד שחיסון מומת הוא למעשה גרסא מומתת של הפתוגן, חיסון סאביוניט הוא חיסון שבאמצעים של הנדסה גנטית וסינתזה ביולוגית ייצרו חתיכות מאוד ספציפיות מהפתוגן והן מהוות את החיסון. דוגמא טובה לחיסון כזה הוא חיסון נגד צהבת B שנקרא sci-b-vac. >
Read 24 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Too expensive? Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal Become our Patreon

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!