מאמר יפה שעקב אחרי קוהורט של חיילי מארינס, חלקם נדבקו והחלימו בעבר, וחלק מעולם לא נדבקו בקורונה. אוביאוסלי מדקנות המאמר די מוגבלות לאנשים צעירים ובריאים, ועל אף שהמדגם אינו קטן, הוא לא גדול מאוד. >
medrxiv.org/content/10.110…
המחקר עקב אחרי המתגייסים וגילה שבקרב אלו שמעולם לא נדבקו, אותרה הדבקה באמצעות PCR בכ-48% מהקבוצה, בעוד שבקבוצה שחלתה בעבר כ-10% נדבקו. העובדה שהמגוייסים האלו בילו ביחד מצביעה על כך שלפחות בקרב צעירים המחלה מספקת הגנה מסויימת מפני הידבקות חוזרת. >
לא פחות מעניין מזה, גם אלו שנדבקו פעם שנייה והפכו לחיוביים בבדיקת PCR, נטו לחלות פחות זמן, והעומס הוויראלי שמדד בדוגמאות שנלקחו מהם היה נמוך יותר.
מה שזה אומר לנו, במיוחד לגבי צעירים, זה שאנשים שחלו פחות נדבקים, חולים פחות, וכנראה פחות מדבקים. >
בהנחה והחיסון יעיל ביצירת חסינות לפחות כמו המחלה ומייצר חסינות דומה, אנחנו צפויים לראות לא רק הפחתה בתחלואה אלא גם בהדבקה, ואולי גם בהעברה (משום שהעברה לרוב תלויה באורך המחלה והעומס הוויראלי) בקרב מחוסנים. >
אנחנו, כמובן, עוד רחוקים מלקבל על זה תשובות דפינטיבית בעניין, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות כמו מבוגרים וקבוצות סיכון אחרות. עדיין מחקר עם תוצאות בסך הכל מעודדות.

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Aner Ottolenghi

Aner Ottolenghi Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @AnerOtto

5 Feb
תוייגתי בכמה שרשורים שנוגעים "לתרופה" החדשה שמבוססת על CD24. אני לא מבין הרבה בתפקידים של CD24, וכששמעתי על זה פעם ראשונה רק זכרתי נויטרופילים, וזה הגיוני כי לנוטרופילים יש תפקיד חשוב בקוויד19.
אני יכול לנסות להסביר את המנגנון לפי מה שאני מבין, אבל אני מניח שזה לא מאוד מדוייק >
אז קודם כל למה "" סביבה המלה תרופה. כי חשוב להבין שלא מדובר פה בטיפול בנגיף, אלא בטיפול ביולוגי שהתכלית שלו היא הפחתת התגובה הדלקתית הקשה שמתלווה לקוויד19, והיא למעשה הסיבה לנזק הנורא לריאות ולגוף שבסוף הורג אנשים. >
אבל ההצגה של זה בתקשורת היא קצת כאלו מצאנו את הטיפול לנגיף, וזה לא נכון. הטיפול הזה מצטרף לרשימה ארוכה של טיפולים שנועדו לעצור את התגובה הדלקתית, ורבים מהם נכשלו, או שהציגו תואות טובות רק כאשר הם ניתנו בשלב מאוד ספציפי. בהחלט יהיה נחמד אם המצב עכשיו יהיה שונה >
Read 18 tweets
4 Feb
יש איזה ציוץ שאני רוצה לכתוב כבר הרבה זמן, והכותרת שלו הייתה אמורה להיות "מה נגיפים רוצים". אבל זה תמיד יצא מאוד מקושקש, וארוך, וזה גם לא תחום ההתמחות שלי.
אבל נראה שאולי עכשיו יותר מתמיד, עם הדיבור הבלתי פוסק על ווריאנטים חדשים ועמידות לחיסונים הגיע הזמן לנסות שוב... >
אז מה נגיפים רוצים?
כלום.
הם לא רוצים כלום.

נגיף אינו יותר מחומר גנטי עטוף במולקולות ביולוגיות, שמחוץ למאכסן הן אינרטיות לחלוטין, ולא מבצעות שום פעולה. נגיפים לא רוצים כלום. אין להם מטרה, ואין להם תכלית. וצריך להיזהר מאוד, או להימנע לחלוטין, מהאנשה של העניין. >
כמו כל ישות ביולוגית בעלת חומר תורשתי ויכולת שכפול והתרבות, נגיפים כפופים לעקרונות וחוקי האבולוציה - לרבות ברירה טבעית.

המושג הקריטי הראשון שחשוב להבין פה הוא "פיטנס" (fitness), ולפיטנס יש הרבה הגדרות, בהתאם ליצור עליו מדברים, אבל בצורה הכי בסיסית פיטנס זה היכולת להעמיד צאצאים >
Read 22 tweets
2 Feb
הכינוי הוא E484K. זה השם של המוטציה בווריאנט הדרום אפריקאי. שייר של חומצה גלוטמית בעמדה ה-484 שהוחלפה בשייר של ליזין. היום, דווח שהשייר הזה נמצא גם בווריאנטים שבודדו ממספר קטן של אנשים באנגליה, וסביר שהתפתח שם בצורה נפרדת ובלתי תלויה >
מה זה לא אומר? זה לא אומר שלווריאנט הזה שנמצא במספר קטן של אנשים כרגע, יש כוחות על. הוא לא יורה לייזר מהספייק, ואין לו RNA מצופה באדמנטיום.
מה זה אולי אומר? כשלוקחים בחשבון את הגוף המחקרי הקיים - כנראה תהיה לחיסונים פחות יכולת לנטרל אותו, אבל לא סביר שהוא יחמוק מהחיסון. >
מה זה כן אומר? העובדה שהמוטציה הזו נוצרה בשני מקומות שונים בעולם בצורה בלתי תלויה לא אומרת כלום בפני עצמה, אבל אם יתגלה שהווריאנט הזה הצליח כבר להתפשט, זו כן ראיה יפה שיש יתרון למוטציה הזו בתנאים הקיימים. שזה תכלס מעניין ושיעור מצויין באובולוציה וברירה טבעית.
Read 4 tweets
2 Feb
איגדנו וערכנו את שלושת השרשורים שלי על נוגדנים מנטרלים לכדי מאמר בהארץ. מוזמנים לקרוא:
haaretz.co.il/health/corona/…

בזדמנות זו אני רוצה להוסיף עוד נספח, כי אני מקבל לפעמים כל מיני פניות לגבי מאמרים וכתבות וציוצים שהתפרסמו. אני חושב שחוסר שנכונות שלי להיות מודאג מתחיל להדאיג אנשים >
בסוף הכל כנראה מצטמצם לכדי כך שאנשי מדע מסתכלים על מחקרים מדעיים בצורה שונה, וגם כי אנשי מדע בתחומים הרלוונטים נמצאים קצת פחות בחושך, ושוחים טוב יותר בתוך ים אי-הוודאות הזה.

צריך להבין שמחקר מדעי לא מייצר מידע דפינטיבי כוללני חד משמעי. >
מחקר לרוב מייצר מידע שהוא תוצר של השיטה שנבחרה כדי להדגים את ההיפותזה, והשיטה לא תמיד נותנת מבט רחב וכללי, אלא משהו די צר ותלוי קונטסט. מהסיבה הזו מדענים יסתכלו על מחקר ויגידו - "אוי זה מעניין" אבל יחכו לעוד מחקרים, כאלו שישחזרו את אותו ניסוי או מחקרים שישתמשו בשיטות שונות >
Read 8 tweets
30 Jan
למה אני (עדיין) לא מודאג מהווריאנטים החדשים - כרך 3: החיסון של J&J - הם לא אלה שמייצרים טלק?

כן. הם מייצרים טלק ועוד מלא דברים, והם גם אחת מחברות הפארמה הגדולות ביותר בעולם, ויש להם חיסון וכמו נובווקס, מהשרשור הקודם, הם גם בדקו אותו בדרום אפריקה, אז מה התוצאות שלהם? >
קודם כל איזה מן חיסון זה? החיסון הזה נופל לאותה קטגוריה של החסיון הרוסי וזה של אסטרה-זנקה (א"ז). מדובר בחיסון המבוסס על ווקטור וויראלי. ספציפית על אדנוירוס, או בקיצור אדנו. אם אתם זוכרים, גם החיסון הישראלי מבוסס על ווקטור וויראלי, אבל מסוג אחר - VSV. >
למרות זאת, הטכנולוגיה של J&J, א"ז והרוסים דווקא יותר דומה מהרבה בחינות לחיסונים של פייזר ומודרנה, מלזו של החיסון הישראלי. למעשה כל מה שהווקטור הוויראלי עושה בחיסונים אלו הוא להכניס מידע גנטי שמתורגם לחלבון הספייק, לתוך התאים, בדיוק כמו החלקיקים השומניים בחיסוני mRNA >
Read 20 tweets
29 Jan
למה אני (עדיין) לא מודאג מהווראינטים החדשים - prat deux: החיסון של נובווקס - האם זה הזמן להיות מודאג?

התשובה בקצרה היא: מממ... זה לא טוב, אבל אני (עדיין) לא מודאג יותר מדי.

קודם כל אני אסביר מהו החיסון של נובווקס, וזה מעניין רק מעצם העובדה שמעורבים בזה תאים שמקורם בעשים >
החיסון של נובווקס הוא חיסון שונה בתכלית מזה של פייזר, מודרנא, המכון הביולוגי, אסטרא זנקה וספוטניק. למעשה מדובר בחיסון שיות מזכיר חיסונים קלאסיים מסוג חיסוני subunit. לרוב החיסונים האלו מקובצים ביחד עם קלאסת החיסונים המומתים, אך יש הבדל קל בינהם >
בעוד שחיסון מומת הוא למעשה גרסא מומתת של הפתוגן, חיסון סאביוניט הוא חיסון שבאמצעים של הנדסה גנטית וסינתזה ביולוגית ייצרו חתיכות מאוד ספציפיות מהפתוגן והן מהוות את החיסון. דוגמא טובה לחיסון כזה הוא חיסון נגד צהבת B שנקרא sci-b-vac. >
Read 24 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Too expensive? Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal Become our Patreon

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!