1) הוא קרוי על שם המדען המפורסם ביותר במאה ה-20.
צפו את קיומו שנים בטרם התגלה.
הוא התגלה בשנת 1952 אבל הסתירו זאת במשך 3 שנים.
תגליתו נבעה מפיצוץ אטומי.
מגליו זכו בגינו בנובל.
מזהים? מדובר ביסוד ״איינשטייניום״, ומאמר שפורסם לאחרונה ב-Nature שופך על יסוד מסתורי זה מעט אור חדש.
צפו את קיומו שנים בטרם התגלה.
הוא התגלה בשנת 1952 אבל הסתירו זאת במשך 3 שנים.
תגליתו נבעה מפיצוץ אטומי.
מגליו זכו בגינו בנובל.
מזהים? מדובר ביסוד ״איינשטייניום״, ומאמר שפורסם לאחרונה ב-Nature שופך על יסוד מסתורי זה מעט אור חדש.
2) גם אלו שאינם בקיאים ברזי הכימיה ופיזיקה מכירים שמות של יסודות נפוצים, כגון מימן, פחמן, חמצן, וכו׳. אך סביר להניח שהרוב המוחץ מעולם לא שמע על ״איינשטייניום״, ולא בכדי. מדובר באחד היסודות הנדירים ביותר שקיימים; למעשה, אי אפשר למצוא אותו בטבע, מכיוון שהוא מתפרק מהר ליסודות אחרים.
3) איינשטייניום התגלה בעקבות ניסוי בפצצת אטום באוקיאנוס הפסיפי בשנת 1952 (גיף מצורף). הכמות שנוצרה בפיצוץ היתה כל כך קטנה, שההערכות הן שנוצרו פחות מ-200 אטומים בלבד של היסוד. למוח האנושי קשה לקלוט כמה מעט זה; לשם קנה מידה, בגרם אחד של זהב יש 30,573,183,730,000,000,000 אטומי זהב.
4) לכן, בשביל לחקור את היסוד המסתורי הזה, נאלצים, בקושי רב, לייצר איזוטופ מסוים שלו באופן מלאכותי בכורים גרעיניים מיוחדים, אך הכמויות שנוצרות קטנות ביותר (ננוגרמים או מיקרוגרמים). למעשה, גם אחרי שמצליחים לייצר אותו, שעון החול מתחיל לתקתק מיד, שכן הוא הוא עובר דעיכה רדיואקטיבית.
5) קצת על היסוד עצמו: בטמפ׳ החדר, איינשטייניום הוא מוצק וצבעו כסוף, אך בחושך הוא בוהק באור כחלחל, בשל אותה דעיכה רדיואקטיבית. הוא גם הייסוד הכבד ביותר בטבלה המחזורית שאנו יכולים לסנתז בכמויות מספקות למטרות מחקר כימי. המספר האטומי שלו הוא 99 (כלומר, יש לו 99 פרוטונים בגרעין). 
6) המאמר שציינתי פורסם לאחרונה ע״י צוות חוקרים בראשות פרופ׳ רבקה אברג׳יל - אגב, למרות השם הישראלי-משהו, היא צרפתיה בת להורים שהיגרו מצפון אפריקה וכיום מתגוררת בארה״ב. החוקרים השתמשו באיזוטופ נדיר של איינשטייניום שזמן מחצית החיים שלו 275.7 ימים (כלומר חצי מהכמות תתפרק בזמן הזה).
7) מתוצאות המחקר אפשר ללמוד מספר דברים, וייתכן שיהיו להם השפעות על פיתוחים עתידיים: המרחק בין אטומי האיינשייטניום ושמונת האטומים שעמם נוצר קשר קוולנטי במעין ״צבת מולקולרי״ היה ארוך יותר מהצפוי. בנוסף, אורך גל האור שנפלט היה קצר יותר, כאשר הציפיה היתה לאורכי גל ארוכים יותר.
8) למרות שאין צפי לשימושים פרקטיים מיידיים מתוצאות המחקר, התובנות החדשות ממחקר באיינשטייניום תעזורנה במחקרים על יסודות כבדים אחרים, שלהם כן יכולים להיות שימושים שונים (לדוגמה, ברפואה גרעינית). זהו גם צעד אחד קדימה בהבנת התנהגות של אטומים, שזהו הבסיס לפיתוחים כימיים עתידיים.
9) הערה לסיום: זה קצת אירוני שיסוד שנוצר מפיצוץ אטומי נקרא על שם אינשטיין, הפציפיסט, שהתנגד באופן עקרוני לשימוש בנשק גרעיני.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
