קרן השידור הציבורי בהולנד (NPO) מביעה התנצלות בפני הצופים על כך שבזמן שירת ההמנון הגרמני אמש, בשמינית גביע הגמר, שובצו בטעות בכתוביות לליקויי שמיעה המילים הלא נכונות של ההמנון. המילים ששובצו היו אלה של הבית הראשון של ה-Das Lied der Deutschen, שהיה נהוג לשיר בתקופה הנאצית.
אגב, למי שלא בקיא, ההמנון הישן והחדש לקוחים מאותו שיר Das Lied der Deutschen (״שירם של הגרמנים״). פשוט לא שרים יותר את שני הבתים הראשונים, אלא רק את הבית השלישי. לכן הגיוני שמדובר כאן בטעות העתקה של הטקסט ולא בהטרלה (למרות שזאת היתה יכולה להיות הטרלה נהדרת).
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
#פידרפואה 1) שרשור על הטכנולוגיה ששינתה לחלוטין את תחום רפואת העיניים 👀בעשור וחצי האחרונים:
לדעת רבים, אנחנו נמצאים בתקופה שנחשבת לתור הזהב של תחום רפואת העיניים. במהלך עשרים השנים האחרונות נכנסו לשימוש קליני תרופות חדשות שמונעות עיוורון ממחלות רשתית נפוצות -->
2) (עם דגש על תרופות מסוג Anti-VEGF, שאגב מגיע להן שרשור נפרד משלהן); פותחו טכניקות כירורגיות יעילות יותר ופולשניות פחות; והיכולת שלנו לזהות תהליכי היווצרות של מחלות עיניים בשלבים מוקדמים יותר ו/או לצפות מראש את קצב התקדמות המחלות באופן מדויק יותר השתפרו לאין ערוך -->
3) תודות לטכנולוגיות חדשות ואלגוריתמים מבוססי למידה-עמוקה (״אינטליגנציה מלאכותית״).
טכנולוגיה אחת ספציפית – המשמשת לדימות העין ודיאגנוזה (אבחון) של חלק נכבד ממחלות העיניים – מתעלה כמעט על כל השאר במידה ניכרת בכך שהפכה מכלי אזוטרי, יחסית, בידיהן של חוקרות מומחיות -->
1) תכירו את הקֶפְּטֵנִית מארווה אל-סלאחדר, בת 29 ממצרים. היא הקברניטה הראשונה בהיסטוריה של מצרים והבוגרת הראשונה של האקדמיה למדע, טכנולוגיה ותובלה ימית בקהיר. קבלתה לאקדמיה, בשל היותה אישה, היתה כ״כ שנויה במחלוקת, שהדבר הצריך התערבות אישית של נשיא מצרים דאז, חוסני מובארכ.
2) גם לאחר שהתקבלה לאקדמיה, היא נתקלה בשוביניזם על בסיס קבוע, בעיקר מצד מרצים (כולם גברים מבוגרים, בוגרי הצי הצבאי או צי הסוחר) שהתנכלו לה. היא אמרה בראיון שניסו ליאש אותה עד כמה שניתן ע״מ שתפרוש מהאקדמיה שראתה בה נטע זה. ״זה לא מקום ולא תפקיד לנשים״, הוטח בה על בסיס מתמשך.
3) זה כמובן לא הרתיע את אל-סלאחדר והיא סיימה את חובת לימודיה בהצלחה יתרה ואח״כ גם טיפסה בדרגות הקצונה של צי הסוחר עד לדרגת קפטנית (לטהרנים שיגיעו: כן, האקדמיה ללשון מקבלת את צורת הזכר והנקבה) - של הספינה אאידה 4 (בתמונה).
1) הוא קרוי על שם המדען המפורסם ביותר במאה ה-20.
צפו את קיומו שנים בטרם התגלה.
הוא התגלה בשנת 1952 אבל הסתירו זאת במשך 3 שנים.
תגליתו נבעה מפיצוץ אטומי.
מגליו זכו בגינו בנובל.
מזהים? מדובר ביסוד ״איינשטייניום״, ומאמר שפורסם לאחרונה ב-Nature שופך על יסוד מסתורי זה מעט אור חדש.
2) גם אלו שאינם בקיאים ברזי הכימיה ופיזיקה מכירים שמות של יסודות נפוצים, כגון מימן, פחמן, חמצן, וכו׳. אך סביר להניח שהרוב המוחץ מעולם לא שמע על ״איינשטייניום״, ולא בכדי. מדובר באחד היסודות הנדירים ביותר שקיימים; למעשה, אי אפשר למצוא אותו בטבע, מכיוון שהוא מתפרק מהר ליסודות אחרים.
3) איינשטייניום התגלה בעקבות ניסוי בפצצת אטום באוקיאנוס הפסיפי בשנת 1952 (גיף מצורף). הכמות שנוצרה בפיצוץ היתה כל כך קטנה, שההערכות הן שנוצרו פחות מ-200 אטומים בלבד של היסוד. למוח האנושי קשה לקלוט כמה מעט זה; לשם קנה מידה, בגרם אחד של זהב יש 30,573,183,730,000,000,000 אטומי זהב.
1) זה הולך להיות שרשור שלם על שולחן.
על שולחן??
כן, על שולחן.
אבל לא סתם שולחן.
״שולחן הנחישות״ - באנגלית: Resolute desk.
הוא ניצב בחדר הסגלגל שבבית הלבן, בסמוך לחלונות הפונים מזרחה, לעבר גן הורדים.
הוא שוקל מעל חצי טון (!)
ויש מאחוריו סיפור היסטורי מעניין.
והמון נשיאים אמריקאים.
2) אבל בשביל לספר על השולחן צריך להתחיל בכלל בספינה בריטית מהמאה ה-19 של הוד מלכותה, המלכה ויקטוריה. הספינה Resolute, בפיקודו של סר ג׳ון פרנקלין, יצאה למסע תגלית דרך הארכיפלג הארקטי הקנדי - איזור בן 36,563 איים המכונים ״המעבר הצפון־מערבי״ (המחבר בין האוקיינוסים האטלנטי והשקט).
3) אתרע מזלם של אנשי הצוות והספינה נלכדה במדפי הקרח המאפיינים את החורף של הגיאוגרפיה המקומית. ב-15 למאי, 1854, נאלצו סר ג׳ון ואנשיו לנטוש את הספינה במיצרי מלוויל. יקחו חודשים רבים עד שיפשיר הקרח והספינה תיסחף עם הזרם כ-1,600 קילומטרים מזרחה, לכיוון מיצרי דיוויס שבצפון ים לברדור.
1) שרשור מדע - נייצ׳ר הוא כתב העת המדעי המצוטט ביותר בעולם ובעל ה-״אִימְפַּקְט פַקְטוֹר״ (מדד להערכת מידת חשיבות) הגבוה ביותר בתחומו; פחות מ-8% מהמאמרים המוגשים לו מתקבלים לפרסום.
2) לפני מספר ימים התנוסס על שער המגזין מאמר בשם ״מחזירים אחורה את הזמן - תכנות מחדש של תאי רשתית יכול להפוך אובדן ראייה כתוצאה מהזדקנות״, כמה שנראית כמו פריצת דרך בתחום.
3) לפני שאתייחס למאמר עצמו, שתי הסתייגויות: ראשית, ההצלחה המתוארת היא בעכברים והמרחק לניסויים/הצלחה בבני אדם עוד רב. שנית, יש צורך בניסויים נוספים ע״מ לשחזר את התוצאות ולאשש את נכונות המסקנות, אז אני משתמש במונח ״פריצת דרך״ בזהירות המירבית.
נתקלתי אתמול בסרטון שמציג את מסעם של דגי הסלמון מהים הפתוח אל הנהרות בהם נולדו, ע״מ להעמיד צאצאים. למרות שהמסע מרתק כשלעצמו, הסרטון הזכיר לי עד כמה מדהימה הביולוגיה של דגים אלה, המאפשרת להם לעבור מסביבת מים מתוקים למים מלוחים ובחזרה.
2) המסע של דגי הסלמון מתחיל בנהרות מים מתוקים בהם הדגיגונים בוקעים ומתבגרים. בתום תהליך ההתבגרות, הם יוצאים אל הים הפתוח בו יבלו את מרבית חייהם (4-5 שנים בממוצע). בעת בגרות מינית, הם עוברים שינויים פיזיים ופוצחים במסע של מעל 1,000 ק״מ (ולגובה של מעל 2,000 מ׳) בחזרה למקום בו בקעו.
3) מעט מאוד משוכני המים מסוגלים לחיות בסביבת מים מלוחים ומתוקים. עבור הרוב המוחץ, מעבר מסביבה אחת לאחרת פירושו מוות בטוח. אחת הסיבות לכך דומה לסיבה שאדם שינסה להרוות צמאונו עם מי ים מלוחים ימות מהתייבשות. אז כיצד מצליח דג הסלמון להתמודד עם האתגר הלא מבוטל הזה?