#פידרפואה
1) שרשור על הטכנולוגיה ששינתה לחלוטין את תחום רפואת העיניים 👀בעשור וחצי האחרונים:

לדעת רבים, אנחנו נמצאים בתקופה שנחשבת לתור הזהב של תחום רפואת העיניים. במהלך עשרים השנים האחרונות נכנסו לשימוש קליני תרופות חדשות שמונעות עיוורון ממחלות רשתית נפוצות -->
2) (עם דגש על תרופות מסוג Anti-VEGF, שאגב מגיע להן שרשור נפרד משלהן); פותחו טכניקות כירורגיות יעילות יותר ופולשניות פחות; והיכולת שלנו לזהות תהליכי היווצרות של מחלות עיניים בשלבים מוקדמים יותר ו/או לצפות מראש את קצב התקדמות המחלות באופן מדויק יותר השתפרו לאין ערוך -->
3) תודות לטכנולוגיות חדשות ואלגוריתמים מבוססי למידה-עמוקה (״אינטליגנציה מלאכותית״).
טכנולוגיה אחת ספציפית – המשמשת לדימות העין ודיאגנוזה (אבחון) של חלק נכבד ממחלות העיניים – מתעלה כמעט על כל השאר במידה ניכרת בכך שהפכה מכלי אזוטרי, יחסית, בידיהן של חוקרות מומחיות -->
4) לסוס העבודה והמחקר של תחום רפואת העיניים ובהמשך גם של תחום האופטומטריה. לטכנולוגיה הזאת קוראים OCT (ראשי תיבות של Optical Coherence Tomography, או ״בעברית״: טומוגרפיה אופטית קוהרנטית).
5) ראשית, מה בשם ״טומוגרפיה אופטית קוהרנטית״. בתרגום לשפה פשוטה יותר, אנחנו מתארים כאן יצירת פרוסות דיגיטליות דקות (״טומוגרפיה״) של הרקמה אותה אנו בוחנים ע״י שימוש באור (״אופטית״) ובאופן ספציפי באמצעות שיטות מדידה המאפשרות קבלת מידע מתבניות ההתאבכות של גלי אור (״קוהירנטית״).
6) גם אם זה נשמע מעט מסובך, זה לא קריטי להבנה של אפשרויות השימוש.
טכנולוגית ה-OCT פותחה במעבדות MIT בתחילת שנות ה-90 ע״י צוות בראשות פרופ׳ ג׳ים פוג׳ימוטו (בתמונה). בעשור הראשון להופעתה היו בשימוש פחות מ-180 מערכות כאלו בכל העולם, בעוד כיום נמצאות בשימוש מעל 100,000 מערכות.
7) למעשה, בכל מחלקת עיניים של כל בית חולים בעולם – ודאי בעולם המפותח – יש מספר מערכות בנמצא; והסטטיסטיקה מספרת שבכל שניה של היום מישהו בעולם עובר בדיקת עיניים באמצעות OCT.
גם בתחנת החלל יש מכשיר אחד שמשמש לבדיקת עינהם של אסטרונאוטים כחלק משגרה או מחקר (בתמונה).
8) כמערכת דימות, יש ל-OCT מכנה משותף עם טכנולוגיות דימות מוכרות, כמו CT או MRI. בשונה מ-CT, טכנולוגית OCT אינה מבוססת על קרינה מייננת (כמו קרינת רנטגן, אשר חשיפה מוגברת אליה מסוכנת לבריאות), אלא על לייזר/אור (קרינה אלקטרומגנטית).
9) היתרון העיקרי של טכנולוגית OCT היא שהיא מאפשרת לנו ליצור תמונות דו-מימדיות ותלת-מימדיות של רקמות העין, עם דגש על הרשתית, וברזולוציה מאוד גבוה (של מיקרונים בודדים), מבלי לחשוף את הרקמה לסיכונים (כמו קרינה מיננת שציינתי לעיל).
10) בתמונה המצורפת אתם יכולים לראות כיצד נראית הרשתית בהתבוננות ישירה דרך האישון (עם מיקרוסקופ מיוחד או באמצעות צילום עם מצלמה מותאמת). במשך שנים נאלצו רופאות עיניים להסיק משינויים קטנים בכלי הדם, הדיסקה האופטית, או הרשתית עצמה (שקופה, למעשה) על הופעתן וקצב התקדמותן של מחלות.
11) עם הופעת ה-OCT ניתן היה ליצור תמונת חתך של הרשתית ובפעם הראשונה גם לכמת את התוכן והשינויים – דבר ששינה לחלוטין את האופן בו אבחון מתבצע וטיפול ניתן. מצורפת פה תמונה היסטולוגיה של רשתית (קרי, רקמה שהוצאה, עובדה, והוגדלה במיקרוסקופ, בהשוואה לדור הראשון של צילום OCT משנות ה-90).
12) ואילו בתמונה המצורפת פה ניתן לראות תמונת דימות של הרשתית מהדור הנוכחי של מכשירי ה-OCT בהשוואה לתמונה מהדור הקודם (תמונה עליונה). לא מפתיע, אם כן, שהטכנולוגיה זכתה לכינוי ״היסטולוגיה אופטית״, בשל היכולת לבחון את הרשתית בצורה לא פולשנית וברמת רזולוציה המזכירה היסטולוגיה.
13) והערה לסיום: הרשתית היא למעשה רקמה נוירולוגית; הווה אומר, היא מהווה סרוגט מצוין לבחינת שינויים שיתכן ומתרחשים גם ברקמות נוירולוגיות אחרות שאליהן אין לנו גישה לא-פולשנית (קרי, המוח). ייתכן מאוד שבעתיד הלא רחוק ישמש ה-OCT ככלי אבחון מדויק גם למחלות כמו אלצהיימר או טרשת נפוצה.
תתכונן, @LomedBeLita, יהיה מבחן.

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Kfir Skywarp

Kfir Skywarp Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @Sky_Warp

30 Jun
קרן השידור הציבורי בהולנד (NPO) מביעה התנצלות בפני הצופים על כך שבזמן שירת ההמנון הגרמני אמש, בשמינית גביע הגמר, שובצו בטעות בכתוביות לליקויי שמיעה המילים הלא נכונות של ההמנון. המילים ששובצו היו אלה של הבית הראשון של ה-Das Lied der Deutschen, שהיה נהוג לשיר בתקופה הנאצית.
אגב, נדמה לי שראוי יותר לומר ״כבדי שמיעה״. אבל אני לא אתרגז שאין כפתור עריכה, כי טוויטר אמרו:

Read 4 tweets
5 Apr
1) תכירו את הקֶפְּטֵנִית מארווה אל-סלאחדר, בת 29 ממצרים. היא הקברניטה הראשונה בהיסטוריה של מצרים והבוגרת הראשונה של האקדמיה למדע, טכנולוגיה ותובלה ימית בקהיר. קבלתה לאקדמיה, בשל היותה אישה, היתה כ״כ שנויה במחלוקת, שהדבר הצריך התערבות אישית של נשיא מצרים דאז, חוסני מובארכ.
2) גם לאחר שהתקבלה לאקדמיה, היא נתקלה בשוביניזם על בסיס קבוע, בעיקר מצד מרצים (כולם גברים מבוגרים, בוגרי הצי הצבאי או צי הסוחר) שהתנכלו לה. היא אמרה בראיון שניסו ליאש אותה עד כמה שניתן ע״מ שתפרוש מהאקדמיה שראתה בה נטע זה. ״זה לא מקום ולא תפקיד לנשים״, הוטח בה על בסיס מתמשך.
3) זה כמובן לא הרתיע את אל-סלאחדר והיא סיימה את חובת לימודיה בהצלחה יתרה ואח״כ גם טיפסה בדרגות הקצונה של צי הסוחר עד לדרגת קפטנית (לטהרנים שיגיעו: כן, האקדמיה ללשון מקבלת את צורת הזכר והנקבה) - של הספינה אאידה 4 (בתמונה).
Read 8 tweets
13 Feb
1) הוא קרוי על שם המדען המפורסם ביותר במאה ה-20.
צפו את קיומו שנים בטרם התגלה.
הוא התגלה בשנת 1952 אבל הסתירו זאת במשך 3 שנים.
תגליתו נבעה מפיצוץ אטומי.
מגליו זכו בגינו בנובל.
מזהים? מדובר ביסוד ״איינשטייניום״, ומאמר שפורסם לאחרונה ב-Nature שופך על יסוד מסתורי זה מעט אור חדש.
2) גם אלו שאינם בקיאים ברזי הכימיה ופיזיקה מכירים שמות של יסודות נפוצים, כגון מימן, פחמן, חמצן, וכו׳. אך סביר להניח שהרוב המוחץ מעולם לא שמע על ״איינשטייניום״, ולא בכדי. מדובר באחד היסודות הנדירים ביותר שקיימים; למעשה, אי אפשר למצוא אותו בטבע, מכיוון שהוא מתפרק מהר ליסודות אחרים.
3) איינשטייניום התגלה בעקבות ניסוי בפצצת אטום באוקיאנוס הפסיפי בשנת 1952 (גיף מצורף). הכמות שנוצרה בפיצוץ היתה כל כך קטנה, שההערכות הן שנוצרו פחות מ-200 אטומים בלבד של היסוד. למוח האנושי קשה לקלוט כמה מעט זה; לשם קנה מידה, בגרם אחד של זהב יש 30,573,183,730,000,000,000 אטומי זהב.
Read 10 tweets
6 Feb
1) זה הולך להיות שרשור שלם על שולחן.
על שולחן??
כן, על שולחן.
אבל לא סתם שולחן.
״שולחן הנחישות״ - באנגלית: Resolute desk.
הוא ניצב בחדר הסגלגל שבבית הלבן, בסמוך לחלונות הפונים מזרחה, לעבר גן הורדים.
הוא שוקל מעל חצי טון (!)
ויש מאחוריו סיפור היסטורי מעניין.
והמון נשיאים אמריקאים.
2) אבל בשביל לספר על השולחן צריך להתחיל בכלל בספינה בריטית מהמאה ה-19 של הוד מלכותה, המלכה ויקטוריה. הספינה Resolute, בפיקודו של סר ג׳ון פרנקלין, יצאה למסע תגלית דרך הארכיפלג הארקטי הקנדי - איזור בן 36,563 איים המכונים ״המעבר הצפון־מערבי״ (המחבר בין האוקיינוסים האטלנטי והשקט).
3) אתרע מזלם של אנשי הצוות והספינה נלכדה במדפי הקרח המאפיינים את החורף של הגיאוגרפיה המקומית. ב-15 למאי, 1854, נאלצו סר ג׳ון ואנשיו לנטוש את הספינה במיצרי מלוויל. יקחו חודשים רבים עד שיפשיר הקרח והספינה תיסחף עם הזרם כ-1,600 קילומטרים מזרחה, לכיוון מיצרי דיוויס שבצפון ים לברדור.
Read 18 tweets
5 Dec 20
1) שרשור מדע - נייצ׳ר הוא כתב העת המדעי המצוטט ביותר בעולם ובעל ה-״אִימְפַּקְט פַקְטוֹר״ (מדד להערכת מידת חשיבות) הגבוה ביותר בתחומו; פחות מ-8% מהמאמרים המוגשים לו מתקבלים לפרסום.
2) לפני מספר ימים התנוסס על שער המגזין מאמר בשם ״מחזירים אחורה את הזמן - תכנות מחדש של תאי רשתית יכול להפוך אובדן ראייה כתוצאה מהזדקנות״, כמה שנראית כמו פריצת דרך בתחום.
3) לפני שאתייחס למאמר עצמו, שתי הסתייגויות: ראשית, ההצלחה המתוארת היא בעכברים והמרחק לניסויים/הצלחה בבני אדם עוד רב. שנית, יש צורך בניסויים נוספים ע״מ לשחזר את התוצאות ולאשש את נכונות המסקנות, אז אני משתמש במונח ״פריצת דרך״ בזהירות המירבית.
Read 23 tweets
30 Oct 20
1) שרשור 🐟 - הביולוגיה של דגי הסלמון:

נתקלתי אתמול בסרטון שמציג את מסעם של דגי הסלמון מהים הפתוח אל הנהרות בהם נולדו, ע״מ להעמיד צאצאים. למרות שהמסע מרתק כשלעצמו, הסרטון הזכיר לי עד כמה מדהימה הביולוגיה של דגים אלה, המאפשרת להם לעבור מסביבת מים מתוקים למים מלוחים ובחזרה.
2) המסע של דגי הסלמון מתחיל בנהרות מים מתוקים בהם הדגיגונים בוקעים ומתבגרים. בתום תהליך ההתבגרות, הם יוצאים אל הים הפתוח בו יבלו את מרבית חייהם (4-5 שנים בממוצע). בעת בגרות מינית, הם עוברים שינויים פיזיים ופוצחים במסע של מעל 1,000 ק״מ (ולגובה של מעל 2,000 מ׳) בחזרה למקום בו בקעו.
3) מעט מאוד משוכני המים מסוגלים לחיות בסביבת מים מלוחים ומתוקים. עבור הרוב המוחץ, מעבר מסביבה אחת לאחרת פירושו מוות בטוח. אחת הסיבות לכך דומה לסיבה שאדם שינסה להרוות צמאונו עם מי ים מלוחים ימות מהתייבשות. אז כיצד מצליח דג הסלמון להתמודד עם האתגר הלא מבוטל הזה?
Read 11 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Too expensive? Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal Become our Patreon

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!

:(