שמותיהם של הרחובות בישראל טומנים בחובם סיפורים מרתקים שיש בהם הכל: היסטוריה, פוליטיקה, יצרים ואפילו הומור. לעתים מדובר בתהליך שגרתי ופשוט, אולם פעמים רבות מלווה קריאת השם בוויכוחים מרים ובלחצים פוליטיים>>
החומר הקשור בשמות הרחובות נמצא במאות תיקים שנשמרו בארכיונים עירוניים, והוא כולל אלפי מכתבים ותזכירים, ובראשם פרוטוקולים של מועצות העיריות ושל ועדות השמות. שמות הרחובות בישראל מתחלקים לקטגוריות עיקריות אחדות: אישים, עולם החי והצומח, מושגים מתולדות עם ישראל וארץ ישראל ועוד.
אגב, השם הנפוץ ביותר שניתן לרחוב בישראל הוא 'הזית' - שם המופיע בלא פחות מ-127 רשויות. ויש גם שמות ייחודיים ומשעשעים כמו סומסום, מעג"ל - ראשי תיבות של 'משקי עופות גנים לכל' - חזונם של מייסדי רמת גן, סמטת לאן, מחלקי המים, יהודה הימית, החלום ופשרו, סמטה פלונית וסמטה אלמונית.
שכונת רחביה הירושלמית מהווה דוגמה אופיינית לסיפורים העומדים לעתים מאחורי שמות הרחובות. בשכונה זו מרוכזים רחובות הנקראים על שמם של חכמי ספרד בימי הביניים, ובהם אבן גבירול, אבן עזרא, אבן שפרוט, בן מימון, רמב"ן, רד"ק, אלחריזי, בן סרוק ואלפסי. אבל יש ברחביה גם שם יוצא דופן - רחוב
אוסישקין. מאחורי שם זה מצוי סיפור:
מנחם אוסישקין, יו"ר קק"ל, גר ברחביה ברחוב יהודה הלוי. על אופן החלפת שם הרחוב לשמו של אוסישקין סופרו גרסאות אחדות. הגרסה הנפוצה ביותר היא שביום הולדתו השבעים דרש אוסישקין לקרוא לרחוב על שמו, וכך נעשה. עוד סיפרו על אוסישקין כי לאנשים שבאו אליו
לגבות מסי ארנונה אמר: "למה באתם ישר אליי, אבן עזרא ואבן גבירול כבר שילמו?".
סיפור מעניין נוסף על רחוב ירושלמי הוא שמו של רחוב טרומפלדור. השם שניתן לרחוב היה 'רחוב הגידם', על שם ידו החסרה של הגיבור מתל חי, אלא שדיירי הרחוב הזדעקו ומחו על כך שבחרו להזכיר דווקא את מומו הגופני
של האדם. הם טענו שבהתאם לכך רחובות על שם משה דיין צריכים להיקרא 'רחוב שתום העין'.
ככל הידוע, תל אביב הייתה העיר הראשונה בישראל שקראה שמות לרחובותיה והיוותה בתחום זה - כמו בתחומים רבים אחרים - דגם ליישובים האחרים בארץ. בחוקה המוניציפלית של תל אביב מ-1922 נקבע כי ועדת התרבות תביא
את הצעותיה לשמות רחובות לאישור מועצת העיר. כמו כן נקבע כי רחובות תל אביב לא ייקראו על שם אישים חיים.
בשלב ראשון נקראו הרחובות על שם אבות הציונות - הרצל, אחד העם ולילינבלום - ובהמשך על שם אישים מימי השופטים וראשית המלוכה.
אחר כך גברו הלחצים לקרוא רחובות על שם פרנסי העיר שנפטרו
ורחובות תל אביב הפכו לאתרי הנצחה.
לגבי הסיבוך בשמות רחובות תל אביב, העיד אלתר נאמן, יועץ ראש העיר לענייני שמות רחובות:
"הדוורים התבלבלו בין דב הוז ודה האז, בין המגיד והמגיד מדובנה, בין הרמן כהן, א"ד כהן ואדם הכהן, בין עקיבא וייס ואריה וייס".
אחד הסיפורים המשעשעים קשורים ברחוב שפינוזה. שם זה ניתן תחילה לרחוב בכרם התימנים, אך חובבי שפינוזה קבלו על כך שרחוב שפינוזה נמצא במיקום נידח בשכונת התימנים, וגם התימנים התלוננו על האשכנזים שנתנו לרחוב בשכונתם שם משונה כל כך. הדיירים, ששם הרחוב היה זר להם, שיבשו אותו וקראו לו רחוב
שימפנזה או רחוב ספונז'ה.
בעיה מסוג שונה בעניין שמות רחובות צצה בבני ברק. בעקבות החלטתה של ועדת השמות העירונית להסב את שמו של חלק מרחוב הרצל לרחוב הרב ש"ך, החלטה שעוררה הדים שליליים מחוץ לבני ברק, תוקנה פקודת העיריות ונקבע כי כדי לשנות את שמו של מקום ציבורי הקרוי על שם אחד
מגדולי האומה, או שהוא בעל משמעות לאומית או ממלכתית - הגדרה אפורה הנתונה לפרשנות - נדרש אישור של הממשלה.
בפתח תקוה היו בראשית שנות השלושים רחובות חסרי שם ורחובות אחרים שניתנו להם שמות עממיים, כמו רחוב הבולגרים על שם תושביו הראשונים שבינתיים נטשו את הרחוב,
ורחוב בית המרחץ על שם בית המרחץ הרעוע שהיה בקצה הרחוב. שמות מסוג זה היו ביטוי למסורת מקומית. הם לא הופיעו על שלטים אלא היו חלק מהגאוגרפיה העממית של העיר.
סיפורם של שמות הרחובות בארץ לא תם, וידם היצירתית של קובעי השמות עדיין נטויה להפוך אותם לאתרי הנצחה, ואף לשנות את שמות
הרחובות בהתאם לרוח הזמן, לעליית קרנם של אישים מסוימים ולירידת קרנם של אחרים, ולדרישת התושבים ופרנסי הערים השונות.
מתוך הכתבה של דוד מלמד אצלנו בגיליון 66.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
#פידצבא השנה היא 1940, והצל הנאצי כבר החל להתפשט באירופה. בצרפת, בכפר הקטן לפינט, מתנהל קרב עיקש שבמהלכו נאבקים חיילים בריטים בצבא הגרמני. חמישה חיילים נאצים תופסים מחסה מאחורי גדר באחד הכפרים. לפתע אחד החיילים צועק ונופל בפתאומיות כאשר מחזהו מבצבץ חץ עטור נוצה.
לפני שהחיילים הגרמנים מספיקים להתעשת מהמראה המוזר שאולי גרם להם לחשוב כי הם נקלעו למארב אינדיאני הם מחוסלים במהירות ביריות רובה שפורצות מבניין חווה קטן.
אש הרובים נורתה על ידי חיילי חטיבת מנצ'סטר, חטיבה בריטית ותיקה ומכובדת. החץ, שככל הידוע הוא היחיד מסוגו שהצליח להקיז דם
גרמני במלחמת העולם השנייה, הגיע מקשת המלחמה האימתנית של קפטן ג'ק צ'רצ'יל. ותאמינו או לא, מדובר באחד מהאירועים הפחות מסעירים בחייו. 'ג'ק המשוגע' הפך ברבות הימים לאגדה צבאית של ממש, והרפתקאותיו הביאו אותו גם לארץ ישראל.
כבר בראשית שירותו הצבאי של צ'רצ'יל, שנולד בהונג קונג ב-1906
יום השנה לקרב תל חי הקרב ובא הוא הזדמנות מעולה לעסוק במורשת הקרב. בתל חי נערך הקרב הלאומי המשמעותי הראשון בארץ ישראל, והמקום הפך לסמל. בבית"ר נהגו לברך זה את זה לשלום בברכת תל חי, וברל כצנלסון אמר בזמן העלייה לחניתה כי הוא חי אז את תחושת תל חי. איך הפך סיפור תל חי לשנוי במחלוקת?
ב-1943 כתב הרב יששכר שלמה טייכטל מהונגריה - שהיה אנטי ציוני חריף לפני השואה - את הספר 'אם הבנים שמחה', ובו נימק את צדקת הציונות, ולימד זכות על החלוצים:
"...כמה מן בני ישראל שעמדו לנגדם ומתו על ידיהם אמרו קודם יציאת נשמתם בזה הלשון: אין דבר, טוב למות בעד ארצנו".
ככל שעלה מעמדו של האתוס ההתקפי בציונות חל פיחות מסוים במעמדה של מורשת תל חי, אולם הוא עדיין נותר גבוה. לאחר הקמת המדינה חל פיחות נוסף במעמדה של תל חי כי לא היה מחסור בגיבורים מעודכנים. למשה דיין יוחסה האמירה:
"מה זה תל חי? כיתת צנחנים עם 'עוזים' הייתה פותרת את העניין בחמש דקות".
היהודים בעיראק הקפידו לכנות את המקום שבו הם חיים בשם הקדום בבל, ולא בשם עיראק שגילו כגיל הכיבוש המוסלמי. בכך הם ביקשו להצביע על שורשיהם הקדומים בגולה היהודית הארוכה ביותר בעולם
זהו קיצור תולדות יהדות בבל>>
1. אזור עיראק של היום הוא ערש התרבות האנושית, וכך הוא גם מוצג במקרא: הנהרות פרת וחידקל מוזכרים בספר בראשית כשניים מיובליו של הנהר היוצא מעדן; מהאזור הזה באו אברהם אבינו וארבע אימהות האומה, ובו גם נולדו רוב בני יעקב - אבות השבטים
2. סוף המאה השמינית לפסה"נ עד סוף המאה השישית לפסה"נ:
ממלכת ישראל נכבשה על ידי אשור. יושביה הוגלו לאזורים המזוהים עם השטחים הכורדיים בצפון עיראק של היום. הבבלים שמרדו באשורים תפסו את מקומם כאימפריה וניסיונותיהם של אנשי יהודה למרוד בהם הסתיימו בשלושה גלי הגליה.
#היום_לפני 66 שנים נחת אייבי נתן בפורט סעיד שבמצרים. נתן, יליד איראן, בתנדב לחיל האוויר הבריטי בשנת 1943. בשנת 1946 השתחרר מהצבא, והחל לעבוד בחברת תעופה פרטית. הוא התנדב לחיל האוויר במלחמת העצמאות, ולאחר המלחמה עבד כטייס באל-על עד שנת 1958. נתן התמודד בבחירות לכנסת השישית.
הוא רץ ברשימת יחיד ושמה "נס". המצע היה חתירה לשלום עם מדינות ערב. "נס" לא עברה את אחוז החסימה, אך נתן הבטיח שאם יזכה לתמיכת הציבור יטוס למצרים עם מסר של שלום. הוא יצא משדה התעופה הרצליה במטוסו הפרטי, שלום 1, ב-28.2.1966, והגיע לפורט סעיד באותו יום.
לאחר הנחיתה נעצר וביקש לפגוש את הנשיא נאצר. הבקשה נדחתה, ולאחר כיממה גורש בחזרה לשדה התעופה הרצליה במטוסו. נתן המשיך במטסי שלום למצרים – כולם הסתיימו בצורה דומה.
"בתל אביב עכשיו קולנוע", שר המיתוס על תפקודה של העיר העברית בימי מלחמת העצמאות. אבל האמת הייתה שונה: תל אביב, שהייתה לב היישוב העברי, העמידה לוחמים הרבה מעבר לחלקה, ובה הוכרעה המערכה כנגד העורף במרחב האווירי ובזירה הימית. רק מיתוס מאחד לא נמצא לה. כך הודרה העיר מזיכרון המלחמה:
באפוס התקומה הלאומי של ישראל נחקקו שְמות מקומות שהפכו לסמלי מלחמת העצמאות. מצודת כ"ח בגליל, הטנק בדגניה, גוש עציון, מגדל המים המנוקב בנגבה - ומעל כולם המשוריינים החלודים בשער הגיא, שהבקיעו את הדרך לירושלים הנצורה.
ומה באשר לתל אביב? האם מקומה בסיפור הקוממיות מתמצה בהכרזת העצמאות?
בפרוס שנת תש"ח הייתה תל אביב העיר העברית הגדולה בארץ, ושכנתה יפו הייתה העיר הערבית הגדולה בארץ.
בתל אביב - כולל השכונות היהודיות פלורנטין ומכבי שנכללו ביפו - חיו באותה עת בין 235 ל-250 אלף יהודים, וביפו חיו 73 אלף ערבים.
לפי תכנית החלוקה תוכננה יפו להישאר מובלעת של המדינה הערבית.
בסוף מלחמת העולם השנייה, כשהגיע תורם של יהודי בודפשט להישלח לאושוויץ, עמד לצדם מבצע ההצלה שהתרכז בבית הזכוכית. בזכות חוצפה יהודית, עזרה מחברים הונגרים וגיבוי של הקהילה הדיפלומטית בבודפשט הצליחו הפעיל הציוני משה קראוס והדיפלומט השוויצרי קרל לוץ להציל עשרות אלפי יהודים>>
שואת יהודי הונגריה התרחשה בשנה האחרונה של המלחמה במהירות שלא נודעה כמוה. במרץ 1944 כבשו הנאצים את הונגריה, וכחודש אחר כך החל ריכוז היהודים מערי השדה בגטאות. כעבור חודש נוסף החל גירושם לאושוויץ, ובמשך שמונה שבועות גורשו כ-440 אלף יהודים. בתשעה ביולי פסקו הגירושים בלחץ בינלאומי.
כעבור זמן לא רב העלו הנאצים לשלטון ההונגרי את פרנץ סלשי, מנהיג מפלגת החץ הנאצית ההונגרית.
אז החלה השואה עבור כמאתיים אלף היהודים בבודפשט - המרכז היהודי האחרון שנותר בהונגריה. במהלך השואה על אדמת הונגריה הושמדו למעלה מחצי מיליון יהודים מתוך למעלה מ-800 אלף שחיו בהונגריה.